ה"מחכה לך בסוף" מסתיים באפקט של גלגל סרט בסוף ההקרנה. בסרט הזה יובל דיין שרה מנקודת מבטו של אוהב לאהובתו, בטון נוגה, רחומה ומלאת תקווה בסוף טוב ביניהם, גם אם העתיד אינו צופן אותו. יש רק תנאי: "רק תשמרי על הלב הזה/ רק תזכרי את הטוב/ כי אני מבטיח לשמור עלינו/ אני לא אעזוב".
לשמור/ לסמוך על הלב? הלב הוא מרכז הרגש. מרכז האהבה, השמחה והיראה. הלב "אוהב", "מבין", "מרגיש" ו"חזק". בשיר מבקש האוהב לשמור על משאת נפש מרוממת, על לב שממשיך להזרים חיים ואנרגיה, לחבר את החלק הרוחני והגשמי של האדם – הגוף והנשמה. אין בשיר סיפור. הוא דומה יותר למשאלה – שהלב ימשיך לשמור עליהם.
המוסיקה הנוגה והענוגה לוקחת למקום של חמלה ותקווה. היא סימטרית להפליא, זורמת באפיק שיש בו השתתפות בצער אבל גם אמונה ומשאת נפש. יובל דיין משדרת את התחושה ממרכז הרגש שלה, והמשאלה הופכת תפילה מפעימה.
יובל דיין: "מאז תחילת המלחמה לקח לי זמן לחזור לשמוע מוזיקה, ולא חשבתי על להוציא שיר חדש.
הדרך שלי להתמודד עם התקופה הכואבת הזו היא במפגשים עם לוחמים, פצועים, מפונים, ולהגיע לניחומי אבלים. המפגש עם כל אחד מהם זה עולם שלם, והשראה עצומה בשבילי.
באחד מהמפגשים עם אם שכולה הבקשה שלה היתה שאוציא שיר על המצב ועל הביחד שלנו. זה גרם לי להעריך מחדש ולהבין את כוחה של המוסיקה.
יובל דיין תשמרי על הלב
אם האור יכבה בינינו/ נדלק במקומו/ אם הים יסתבך בינינו/ נתרחק ונחזור
אם הזמן יתקלף העצב/ תעזרי לו לחלוף/ אם את לא בטוחה/ אני אשלח לך סיבות
רק תשמרי על הלב הזה/ רק תזכרי את הטוב/ כי אני מבטיח לשמור עלינו/ אני לא אעזוב
רק תסמכי על הלב הזה/ רק תתרכזי בלבנות/ כי אני מבטיח לשמור עלינו
אני לא אעזוב/ כי אני מבטיח לשמור עלינו/ מחכה לך בסוף
אם הכול יתפרק בינינו/ ניצמד לקירות/ אם היום יתהפך עלינו/ תאמיני בטוב
אם הזמן יתקלף העצב/ תעזרי לו לחלוף/ אם את לא בטוחה/ אני אשלח לך סיבות
רק תשמרי על הלב הזה/ רק תזכרי את הטוב/ כי אני מבטיח לשמור עלינו/ אני לא אעזוב
רק תסמכי על הלב הזה/ רק תתרכזי בלבנות/ כי אני מבטיח לשמור עלינו/אני לא אעזוב
כי אני מבטיח לשמור עלינו/ מחכה לך בסוף.
