ילדות שנראית יפה במרחק השנים בעיני המבוגר. קסמה גם הוליד מנגינה קסומה, תרומתו של אפרים שמיר ללהקת כוורת. "שיעור מולדת" הוא בבואת ילדותו של עלי מוהר שכתב את המילים. שיעור מולדת כשיעור בטבע. שיעור מולדת, שבו ישראל הישנה מצטיירת בזיכרון המתגעגע כארץ רועים כפרית בה האיכר "מצמיח לחם" … ארץ ישראל העובדת של פטישים מנגנים ומחרשות רנות.
תפיסת העולם ה’ילדית’ לא הייתה רק נחלתם של הילדים, אלא גם של המחנכים ורבים ממייסדי הארץ: מערכת החינוך של אותם ימים, מי שטרח לתלות את התמונה על הקיר, המסרים של המורה בשיעור מולדת, ‘הפטישים המנגנים והמחרשות הרנות’ הרומזים ל‘כחול ים המים‘ של אלתרמן, שיר שאומר: “שִׁיר, שִׁיר, עֲלֵה נָא, בַּפַּטִּישִׁים נַגֵּן, נַגֵּנָה, בַּמַּחְרֵשׁוֹת רַנֵּנָה”,
מוהר מתאר זיכרון של תמימות ילדותית בנוגע לעולם. הוא מעלה בזיכרונו את תפיסת המציאות שלו בתור ילד הגדל בארץ ישראל בשנותיה הראשונות, תפיסה שנבנתה אצלו בעיקר מתוך שיעורי המולדת בכתה העירונית (על הקיר תמונה, והמורה אומרת), ופחות מתוך מפגש עם העולם הממשי שבחוץ. הפשטות המאפיינת את תמונת העולם הילדית נאחזת בתמונה קונקרטית התלויה על קיר בית הספר, המסמלת בו זמנית את החזון הציוני כמו גם את תמונת המציאות של הילד.
למרות שתמונת העולם איננה משקפת את המציאות כפי שהיא, היאמציגה את החזון כפי שהוא אמור להיות, את היעד אליו שואפים, למרות שייתכן ולעולם לא יתגשם כפי שהוא, אך הוא הכוח הדוחף לעשייה. חלק מהמסר קיים ביחס הנאיבי שמייחס הכותב בהווה לילדותו ‘שהייתה יפה’. מבטו של הילד ממרחק כלפי העתיד מאפשר להצביע על תמונה כוללת ורחבה, הנוגעת בחלום.
מוסיקה ישראלית? אפרים שמיר כתב והלחין את השיר בפולנית עוד לפני עלייתו ארצה. השיר תיאר את ילדותו של שמיר בפולין, ולחנו הושפע ממנגינות ששמע בילדותו כשהיה בורח מבית הספר לכנסיות בפולין. שמיר שר אותו במבחן שלו ללהקת הנח"ל, והתקבל לא מעט בזכות מירי אלוני שהתרשמה מהשיר. אחרי שכוורת קמה, כתב עלי מוהר את הנוסח העברי לשירו של שמיר, ובו התייחס לתקופת ילדותו בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון. הגרסה העברית של "כוורת" "איזרחה" אותו לחלוטין. כששומעים את שמיר שר את השיר בפולנית, קשה להאמין שזוהי מנגינה שלחלוטין לא נולדה בהשראת הנוף הארצישראלי. מלודית להפליא, מבוצעת בהרמוניה כובשת. פולנית? – למרות שרובנו פולנים – נוותר. (השיר מתוך האלבום כוורת – "צפוף באוזן")
אפרים שמיר – שיעור מולדת
שלמה ארצי גידי גוב – "שיעור מולדת" מתוך "לילה גוב"
זהו זה! עם הפילהרמונית – שיעור מולדת
אז בבית הספר / על הקיר תמונה / והאיכר חורש בה / את האדמה / וברקע, הברושים / שמי שרב חיוורים / האיכר יצמיח לנו לחם / שנהיה גדולים.
והמורה אומרת: / "עוד מעט כבר סתיו". / בשיעור מולדת / היא מראה חצב/ היורה יבוא עכשיו / שפע טיפותיו / כוילון שקוף על פני העמק / הפורש שדותיו.
כך זה היה, פשטות רכה / זה הצטייר בילדותנו / שהיתה יפה.
וכך בדמיוננו התרבו פלאות / הפטישים ניגנו / מחרשות רנות / יש יוגבים ויש כורמים / ארץ של רועים – / כך זה הצטייר בילדותנו / שהיתה יפה.
