יונתן ארצי שר על בגרות בצל ילדות שנקטעה. המילים "לא הייתה ברירה" ו"הפכנו גיבורים בלית ברירה" חוזרות. משפט מפתח: "וילדים הופכים לגיבורים/ והם נשברים". וגם משפט של תקווה: "יום אחד הכל יהיה אחרת/ ואז אולי ליבנו יישאר שלם".
זהו שיר על המורכבות ועל הקושי שהופכים חלק בלתי נפרד מההתבגרות אצל אנשים צעירים מקומיים, שבודקים גבולות מול עצמם ומול העולם – בניית זהות עצמית, חיפוש אחר עצמאות והתמודדות עם לחצים חברתיים, ובעיקר הצורך לנהל את עצמם בתוך כל הכאוס, העצב וחוסר הוודאות שמביאה איתה המלחמה.
את הדמעות ש"הופכות שירים" תרגם יונתן ארצי למנגינה יפה, שמשדרת תחושת תוגה והשתתפות בצער בזרימה הרמונית לוטפת שיש בה יותר נחמה וחמלה מאשר שבר לב. העיבוד מעיד על הצניעות ויראת הכבוד של המעבד (גלעד שמואלי) בפני הטקסט והקו המלודי שהותאם לו. זוהי מוסיקה סולידית מזן שכבר אין שומעים בימינו. השיר מעיד כי יונתן ארצי ניחן בכישרון מלודי שמתכתב עם רוחות העבר במוסיקה המקומית. הן מנשבות חזק במפרשיו.
צילום תמונת יח"צ: ירדן רוקח
יונתן ארצי גיבורים
לא הייתה בחירה/ הפכנו גיבורים בלית ברירה
לא רצינו אבל זה מה שקרה/ לא הייתה ברירה
ילדים קטנים/ חולמים איך יום אחד יהיו גדולים
הם גדלים ואז בלילה הם חולמים/ שהם ילדים
כל אחד רוצה לחזור הביתה
אך לא לכל אחד עוד יש לאן לחזור/ מתנחמים באור השמש ורק רוצים לשמור
על המקום שבו גדלנו/ כדי שנוכל בסוף היום אליו לחזור
כולנו מבקשים קצת שמש/ להתנחם באור
החיים קורים/ והדמעות הופכות להיות שירים/ וילדים הופכים לגיבורים/ והם נשברים
כל אחד רוצה לחזור הביתה/ אך לא לכל אחד עוד יש לאן לחזור
מתנחמים באור השמש ורק רוצים לשמור/ על המקום שבו גדלנו
כדי שנוכל בסוף היום אליו לחזור
כולנו מבקשים קצת שמש/ להתנחם באור
יום אחד הכל יהיה אחרת/ ואז אולי ליבנו יישאר שלם
וגיבורים יהיו דמיון של ילד שחולם
לא הייתה בחירה/ הפכתם גיבורים בלית ברירה
לא רציתם אבל זה מה שקרה/ לא הייתה ברירה
