פסטיבל ג'אז יפו הנערך בבית ציוני אמריקה בתל-אביב, מוקדש השנה (3-4-5 בספטמבר) כולו למוזיקה של הביטלס.
המוזיקה של הביטלס היא מהיצירות המעובדות ביותר בתולדות הג'אז. הסיבה לכך אינה רק הפופולריות העצומה של הלהקה, אלא העובדה שרבים משיריה בנויים על מלודיות חזקות והרמוניות עשירות, שמזמינות פרשנות חופשית – בדיוק כפי שסטנדרטים קלאסיים של ג'אז מזמינים אלתור.
עיבודי ג'אז לשירי הביטלס מתאימים את מלודיות הפופ האייקוניות של ג'ון לנון ופול מקרטני למבנים הרמוניים מתוחכמים כמו אקורדים מורחבים, קצבי סווינג ופורמטים של אילתור. אוספים פופולריים שפורסם כוללים את סדרת סולואי פסנתר הג'אז של האל לאונרד, "הביטלס לגיטרת ג'אז" מאת ביל להפלור, ומארזי ג'אז קומבו (Jazz Combo Paks) גמישים להרכבים קטנים.
כבר בשנות ה־60 החלו נגני ג'אז לאמץ את שירי הביטלס לרפרטואר שלהם. בעוד שלהיטי פופ רבים נשארו כבולים לגרסתם המקורית, שירים כמו Yesterday", "Michelle", "Blackbird", "Eleanor Rigby", "Norwegian Wood" ו־"And I Love Her" הפכו כמעט לסטנדרטים מודרניים.
הסיבה לכך היא שמקרטני ולנון, ולעיתים גם ג'ורג' האריסון, כתבו מלודיות שניתן לפרק ולהרכיב מחדש מבלי לאבד את זהותן. בג'אז, המלודיה משמשת נקודת מוצא בלבד. לאחר הצגת הנושא מגיעים האלתורים, שינויי הקצב וההרמוניה. שירי הביטלס עומדים במבחן הזה בצורה יוצאת דופן.
מעבדי ג'אז לשירי הביטלס נוקטים בדרך כלל בכמה אמצעים: שינוי המקצב (למשל מבלדה לבוסה נובה או לסווינג).ף הרחבת ההרמוניה באמצעות אקורדים עשירים יותר, קטעי אלתור לפסנתר, סקסופון, חצוצרה או גיטרה., האטה או האצה של הקצב כדי לחשוף רבדים חדשים במלודיה.כך, למשל, "Blackbird" יכול להפוך למדיטציה אינטימית לפסנתר, בעוד "Come Together" מקבל גרוב פאנקי־ג'אזי.
העיבודים הטובים אינם מנסים "לשפר" את הביטלס, אלא לגלות בהם משהו חדש. לעיתים דווקא שיר פשוט לכאורה חושף מורכבות הרמונית שלא בלטה בגרסה המקורית.
זו הסיבה שרבים מכנים את שירי הביטלס "ספר השירים האמריקאי החדש" (New American Songbook) – לא משום שנכתבו כג'אז, אלא משום שהם הפכו לחומר גלם קבוע עבור מוזיקאי ג'אז, בדומה לשיריהם של גרשווין, קול פורטר או רוג'רס והארט.
ג'ורג' בנסון הקליט כבר ב־1970 אלבום שלם המוקדש ל־Abbey Road, שבו שילב גיטרת ג'אז עם גרוב פ'אנקי, בראד מלדאו מרבה לבצע את הביטלס בהופעות ובאלבומים, תוך פירוק והרכבה מחדש של המלודיות בהרמוניות מודרניות. קסנדרה וילסון העניקה לשירי הביטלס פרשנות בלוזית עמוקה.
לא כל עיבוד ג'אז לביטלס מצליח. לעיתים העיבודים עמוסים מדי בהרמוניות ובאלתורים עד שהמלודיה המקורית כמעט נעלמת. כאשר זה קורה, הקשר הרגשי לשיר נפגע. העיבודים המשכנעים ביותר הם אלה שמצליחים לשמור על הליבה המלודית של לנון ומקרטני, אך מאירים אותה מזווית חדשה. הם אינם מבטלים את הפשטות של השירים, אלא מוכיחים שבתוך אותה פשטות מסתתר עומק מוזיקלי נדיר.
זו אולי ההוכחה הגדולה ביותר לגדולתם של הביטלס: שיריהם אינם רק יצירות פופ מושלמות, אלא גם יצירות שיכולות לחיות מחדש בג'אז, בקלאסיקה, בפולק ואפילו באוונגרד – וכל פעם להישמע טבעיות, כאילו נכתבו מלכתחילה עבור הסגנון החדש.
הביטלס – הלהקה המכוסה ביותר בפופ, ברוק ובג'אז
יפו ג'אז פסטיבל שכולו ביטלס. מופע פתיחת הפסטיבל – שירי האהבה הגדולים של הביטלס All You Need Is Love עם איריס ועופר פורטוגלי ומקהלת הגוספל (3.6)
הלהיטים הגדולים של הביטלס עמיקם קימלמן וה- Hard Jazz Knights מארחים את הזמר יואל לרנר (3.9)
Something – מחווה לאלבום Abbey Road תשיעייה בהובלת הגיטריסט עמוס הדני (4.9)
דואו ספיישל עם כל אמני הפסטיבל מחו"ל בהשתתפות: Rino Cirrina (איטליה) סקסופון, Dihaj (Diana Hajiyeva) (אזרבייג'ן) שירה/פסנתר, Catalin Milea (רומניה) סקסופון, John Arman (אוסטריה) גיטרה, Kasperi, Sarikoski (פינלנד) טרומבון, דני גוטפריד פסנתר, גדי שטרן פסנתר, עופר פורטוגלי פסנתר. גיל זוהר פסנתר/חליל/בס. עמוס הדני גיטרה (4.9)
Norwegian Wood – מחווה לאלבום Rubber Soul בהובלת הגיטריסט האוסטרי ג'ון ארמן (4.9)
When I'm Sixty-Four – להקת SHALOSH במחווה לאלבום Sgt. Pepper מארחים את הסקסופוניסט Catalin Milea מרומניה (4.6)
Yellow Submarine – מחווה לאלבום Revolver עם הטרומבוניסט הפיני Kasperi Sarikoski, והזמרת האוסטרלית Alma Zygier (ב-4.6)
Strawberry Fields Forever – מחווה לאלבום Magical Mystery Tour עם הזמרת (Dihaj) Diana Hajiyeva (אזרבייג'ן) (ב-4.6)
Beatles go Latin! חגיגת ג'אז לטיני עם השירים של ה Beatles הרכב בינלאומי, בהובלתו של הפסנתרן והמעבד גיל זוהר (5.9)
Yesterday שלישיית דני גוטפריד – Jazzin' The Beatles עם המתופף האגדי אהרלה קמינסקי והבסיסט אייל גנור (5.9)
מחווה לאלבום הלבן The White Album – Blackbird בהובלת הסקסופוניסט Rino Cirinnà (איטליה) (5.9)
Let it Be – מחווה לאלבום Let it Be בהובלת הסקסופוניסט Catalin Milea (רומניה) (5.9)
מופע סיום – Come Together כל סולני הפסטיבל חוגגים עם הביטלס בעיבודיו ובניהולו המוסיקלי של גיל זוהר. בהשתתפות: גיל זוהר עיבודים ,ניהול מוסיקלי, בס, Rino Cirinna סקסופון (איטליה), John Arman גיטרה (אוסטריה), Diana Hajiyeva) Dihaj) שירה (אזרבייג'ן),Catalin Milea סקסופון (רומניה), Kasperi Sarikoski טרומבון (פינלנד), עמיקם קימלמן סקסופון, גרגורי ריבקין חצוצרה, גדי שטרן פסנתר, עופר פורטוגלי פסנתר, עמוס הדני גיטרה, רועי אוליאל תופים
