יצחק קלפטר האהבה שלו היתה האהבה שלי

יצחק קלפטר האהבה שלו היתה האהבה שלי

קלפטר כבר לא הספיק לזכות לראות את הפסטיבל התקשורתי עם מותו. בחייו לא היה בנוי לכך, אז לפחות במותו. עכשיו זמן אגדה.

5/5

ראיתי אותו יושב בשולחן בודד אחרי מסיבת העיתונאים של "כוורת". ניגשתי לשאול מה נשמע. מזמן לא ראיתי את יצחק קלפטר מחייך. כמה טוב לדעת שהוא חזר אז עם "כוורת" למופעי הסולד אאוט. חיוך כבוש, אנטי סטאר מתנצל. אתמול כשהודיעו על מותו, נזכרתי בשיחה ההיא. חיפשתי שוב את המיטב שלו. מצאתי עצמי מתרפק בפעם המי יודע כמה על "יה יה יה יה יה בואי הנה בואי לכאן, אני שולח לך צליל מכוון",  "כבר לילה בואי נישאר", כמובן – "האהבה שלי היא לא האהבה שלו".
רשימת השירים שהוא הלחין היא אחד  הטיולים היפים בשדות הזמר העברי. ומה עם הגיטריסט קלפטר? איזה גיטריסט. מעולם לא קורץ מחומרים של סטאר. שידר תמיד איזושהי עגמומיות.עזבו אותי מהרעש. תנו להתמקד בעיקר, במוסיקה.
אלבום הסולו הראשון של שלו שנקרא בפשטות "יצחק" (1981) הבהיר את כישוריו המוסיקליים שתרמו לפני כן לאריק איינשטיין, הכבש השישה עשר, גידי גובאריק סיני וגלי עטרי.  ארבע שנים קודם לכן, קלפטר הצטרף לתוכניתו של יהונתן גפן "שיחות סלון". היה שותף באותה תוכנית לכתיבתם של שירים כמו "אי ירוק בים", ו"שיר אהבה בדואי", ובהמשך הלחין את שירו של גפן "אני אוהב" לאלבום הילדים המונומנטלי "הכבש השישה עשר". "האהבה שלי היא לא האהבה שלו" היה שלב נוסף בשיתוף הפעולה הפורה בין גפן לקלפטר.
כשמחברים את כל השירים היפים, מבינים את מהות התרומה שלו למוסיקה הישראלית. שילוב נפלא של כישרון מלודי, פשטות כובשת, אקלקטיות מפתיעה. מעין בלוזיסט ישראלי שלא מכר כריזמה. לא מכר שומדבר פרט למוסיקה אבל המוסיקה רצה לפניו. דיברה בגדול במקומו.
במנהרת הזמן של יצחק קלפטר נעצרים תחילה ב-1965 בלהקת הצ'רצ'ילים, עוברים ל-1971 ללהקת "אחרית הימים" ולסולו שלו ב"פתחי לי את הדלת" ששר אלי מגן ואז עוצרים  ב-1979. הלהקה: "צליל מכוון". גם  קלפטר לא יוכל להסביר מנין צצה לו הפשטות היפה הזו, כשהוא שר "שוברת לבבות קטנה/ אני שבור ללא תקנה". יצחק קלפטר, שם טוב לוי ושלמה יידוב חברו לאלבום המשותף. התקליט כלל שירים שחברי ההרכב הביאו עימם, כל אחד מהם בסגנונו. למרות שהשירים לא נדבקו לאלבום קוהרנטי עדיין נותרו השירים לנצח, מהסוג שמכנים "קלאסיקות". אך טבעי הוא שלשירים מהסוג הזה יצוצו קאברים, ביניהם של אריק איינשטיין.
י
ש שירים טובים שלא הפכו להיטים, חלקם הגדול (למשל – מהאלבומים "מחזיק מעמד" שיצא ב-1988, "הרחובות ההם" שיצא ב-1993, "קצת דיפלומט" – 2008) לא חוזרו ע"י הרדיו. זה בפירוש אינו אלבום שמכיל רק את הלהיטים הגדולים.ידעתם שהוא הלחין את "שיר הטמבל" של "כוורת" (1975) את "בלילה" בביצוע משותף שלו ושל יעל לוי מפסטיבל הזמר והפזמון תש"מ (1980), את "אני אוהב שוקולד" מתוך "הכבש השישה עשר"
להיטים גדולים: "האהבה שלי היא לא האהבה שלו" (1981) "צליל מכוון" (1979), "אני ואת אז" (1981) , "נפגשנו" (1981), "דמיון חופשי" (1988), "אם אתה בסביבה" (1989) בהופעה חיה, "יושב על הגדר" (1989) המוכר מאריק איינשטיין בהופעה חיה. "היא כל כך יפה" – "כוורת".
מדברים על "האיש והאגדה". גם אם לא נכנסים להגדרות מיתולוגיות, קלפטר אכן נמצא כמעט בכל צומת חשוב של המוסיקה הישראלית. "כוורת", "שיחות סלון", "צליל מכוון", מיטב אלבומיו, השירים ששרו מיטב הזמרים והזמרות. זה אינו רק המלחין, זה הגיטריסט הבלעדי, המוסיקאי. גם הזמר. הפופיסט, הבלוזיסט, הרוקיסט. פשטותו היפה ככותב טקסטים. הכבוד שמעניקים כאן ליוצרים גדולים מגיע לאט. קלפטר כבר לא הספיק לזכות לראות את הפסטיבל התקשורתי עם מותו. בחייו לא היה בנוי לכך, אז לפחות במותו. עכשיו זמן אגדה.

יצחק קלפטר וורד קלפטר "האהבה שלי היא לא האהבה שלו" 

זהו זה – האהבה שלי היא לא האהבה שלו

 

יצחק קלפטר פייסבוק

צילומים: מרגלית חרסונסקי

share

0 אהבו את זה

share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן