ירמי קפלן עושה קאבר על עצמו. פתאום גילה שתוספת שכבת קולות מעניקה ל"אני אשתנה" חיים חדשים. זמרות וזמרי "דווקאפלה" הם התוספת המחייה. העיבוד הזכיר לי את הסווינגל סינגרס של ההחבורה ששרה באך, מוצארט, שוברט טלמן ושופן בדה-בה-דה, בית ספר לשירה מקהלתית ללא מילים המשלבת המצאה ודיוק של כוראלים, סונטות, ופוגות. יופי טהור, קלאסיקה שנוגעת בג'אז. מה לזה ולירמי קפלן? תקשיבו לשיר במהדורתו החדשה כדי להבין שבמוזיקה השמיים הם הגבול, ופריצת הגבולות מייצרת שידוכים יפהפיים כמו זה.
ארז טל, המוסיקאי שמנהל מוסיקלית את ה"דווקאפלה", יצר אינטרקציה מפתיעה בין הרוקר לקולות של המקהלה בתפירה נכונה של ההרמוניות. התוצאה: השיר הפך עשיר ומיוחד. חיבורים יצירתיים מהסוג הזה מתקבלים בברכה, כי הם מפרים את המוסיקה, מעניקים לה ערכים מוספים, מה שמוליד מחשבה – למה לא אלבום שלם של מפגש כזה.
ירמי קפלן אני אשתנה
ממחר מבטיח לך אפסיק לעשן/ מחר תראי תראי אפסיק לשקר
רק עכשיו תתני לזרום עם הרגע הזה/ ממחר תראי תראי אני אשתנה
כשנכנסת לי לחיים מה רצית אם לא אותי/ לא אניח את הזיכרון בצד הדרך
הרגלים שאספתי לא תוכלי לקחת לי/ לא אניח את הזיכרון בצד הדרך
ממחר אולי מחר אני אשתדל/ ממחר מבטיח לך ביחד נראה
רק עכשיו תתני לזרום עם הרגע הזה/ ממחר תראי תראי אני אשתנה
כשנכנסת לי לחיים מה רצית אם לא אותי/ לא אניח את הזיכרון בצד הדרך
הרגלים שאספתי לא תוכלי לקחת לי/ לא אניח את הזיכרון בצד הדרך
לא אניח את הזיכרון/ לא אניח את הזיכרון
מה רצית אם לא אותי/ לא אניח את הזיכרון בצד הדרך
ממחר מבטיח לך אפסיק לעשן/ ממחר תראי תראי אפסיק לשקר
אני אשתנה…







