החיים הם מסלול לא בטוח. אתה לא מוגן, לא מאובטח, ערבים יהודים – מציאות עגומה,  אפילו האמת אינה חשובה (זקוקה לרחמים) אז מה? אהבה? ממש ככה. הראש לא יודע מה קורה, לא נשארים על הרצפה. מהיום  שנכנסה ללב – לא עצרה אפילו לרגע.
אהבה? זו הבשורה? אין ברירה. אסף ארליך שר יבשושי ומחוספס את ההגיג. אני לא חש את ליבו המתפעם נמצא על המסלול  הזה. מנגינה פשוטה,  רוק מיד טמפו שלובשת לבוש בתזמור שעושה שימוש משדרג בגיטרות מחוברות  לזרם חשמלי. נשארתי קר ומנוכר. אולי זה מה שרצה אסף ארליך לשדר גם כשהוא שר על אותו יום שהיא נכנסה לו ללב. אין לי ספק – יש כאן שידור של אמת. בעיה: אצלי הלב נשאר על דופק סדיר.

עמוק בתוך שלולית מסודרת היטב/ שוחה את העניין הבא, שוחה ועוזב
זו אותה ההליכה גם בעיר שאתה לא מכיר/ סע מהר אחריה אין סיבה להיות זהיר
כמה קרוב, ככה בטוח/ בואי נשאר על הרצפה
ערבים, יהודים כמו גרב ישנה/ חורים גדולים משני צידי המפה
האמת לא חשובה היא רק זקוקה לרחמים/ ובקשר לזרעים הם הולכים והולכים והולכים
כמה קרוב, ככה מתוח/ אל תשאר על הרצפה
כמה לבן, ככה בטוח/ לך כל הדרך, לך אהבה
מהיום שנכנסת לי לתוך הלב/ לא עצרת לא אפילו לרגע אחד
מאותו היום שנכנסת לי לתוך הלב/ לא עצרת לא אפילו לא לרגע אחד
כמה קרוב, ככה מתוח/ בואי נשאר על הרצפה
כמה לבן, ככה בטוח/ לך כל הדרך, לך אהבה