הרמיקס ל־“שיר מהגן” מצליח לקחת את הרגש הנוסטלגי והחשוף של כנסיית השכל ולהעביר אותו דרך פילטר אלקטרוני מהפנט של איתן רייטר – בלי לאבד את הלב של השיר. הטקסט נשען על זיכרון חלקי, כמעט שבור:
הדובר לא זוכר “את השיר מהגן”, לא זוכר “את שם הילדה”, אבל כן זוכר תחושות – קדושה, כאב, געגוע. זה מנגנון מאוד אנושי של זיכרון: הפרטים נמחקים, אבל הרגש נשאר חי.
המילים מאוד יומיומיות ולא מתחכמות, .אבל הן פוגעות בפשטותן היפה. השורה על “ליד השולחן בשבת / הכל נראה קדוש” יוצרת תמונה ישראלית־משפחתית מוכרת, כמעט קולקטיבית. יש כאן נוסטלגיה שלא מנסה להיות פיוטית מדי, ולכן היא אמינה.
הפזמון משנה את הטון: “תראי איך אני שר לך / איך אני נקרע”. פתאום הזיכרון הופך לחשיפה רגשית. ה“שירים מהמגירה” הם מטאפורה יפה לדברים שלא נאמרו בזמן אמת – רגשות שנשמרו שנים.
המעבר ל"לעוף אל השמיים", "ליפול אל תוך המים" נותן תחושה של אובדן שליטה, אבל גם של חופש. זה כבר לא רק שיר זיכרון אלא מסע רגשי מלא תנופה.
הגרסה האלקטרונית של רייטר לא “מקשטת” את המקור – היא משנה את החוויה שלו. במקום פופ נוסטלגי, מתקבל טראק מסיבתי מדונסס. הביט יוצר תחושת תנועה מתמדת, השכבות האמביינטיות מכניסות פסיכדליה רגשית, החזרתיות האלקטרונית מדגישה את רעיון הזיכרון החוזר. החיבור הזה מתאים לרוח של THE MIND CHURCH (***) – מקום שבו מוזיקה היא גם הופעה וגם חוויה תודעתית.
ההפקה האלקטרונית העשירה עלולה להרחיק מעט מהשבריריות של הטקסט. מי שאוהב את החספוס והרוק החם של המקור עשוי להרגיש שהגרוב המהודק “מחליק” חלק מהכאב. מצד שני – זו בדיוק הנקודה של רמיקס טוב:
לא לשחזר את המקור, אלא לגלות בו רגש חדש. יש כאן שני כוחות מנוגדים – טקסט אינטימי, זוכר־ושוכח, הפקה אלקטרונית גדולה, סוחפת, כמעט טרנסית, והמפגש ביניהם יוצר תחושה של זיכרון שמתעורר מחדש על רחבת ריקודים לא מתוך נוסטלגיה מתוקה, אלא מתוך געגוע חי ופועם.
*** הרעיון של הפרויקט הוא לקחת את השירים המוכרים של כנסיית השכל כמו “למאיה יש אקדח”, “ידיים למעלה” ו“השיר מהגן” ולעבד אותם מחדש בסגנון אלקטרוני־פסיכדלי, עם שילוב של רוק ישראלי, טראנס, פסיכדליה אלקטרונית, הופעת לייב עם אווירת מסיבה/טקס מוזיקלי. לפי תיאורי ההפקה, החיבור בין הלהקה לבין רייטר נוצר באירוע ההנצחה של פסטיבל נובה, ומשם התפתח למופע שלם עם “כימיה מוזיקלית” ועיבודים חדשים לשירי הלהקה.
השם “The Mind Church” הוא למעשה משחק מילים על השם כנסיית השכל: “כנסייה” = Church, “שכל” = Mind. כלומר: “כנסיית התודעה/השכל”. המופע מתואר כ״לילה של טראנס ורוק פסיכדלי״ וכ״מסע מוזיקלי חוצה ז׳אנרים״, והוא משלב גם אמני טראנס ואורחים נוספים
כנסיית השכל ואיתן רייטר השיר מהגן
לא זוכר את השיר מהגן
שני חרוזים בלי מילים קשות
אני זוכר איך ליד השולחן בשבת
הכל נראה קדוש
לא זוכר את שם הילדה
עיניים חומות, שיער שחור קצר
אני זוכר כמה כאבים
כמה זמן עבר
תראי איך אני שר לך
איך אני נקרע
תראי איך אני שר לך
שירים מהמגירה
לעוף אל השמיים
לגעת בחיים
ליפול אל תוך המים
קצף וגלים
