כל חברי לד זפלין הסכימו כי  השיר הזה הוא אחד ההישגים הגדולים שלהם כלהקה. גם הביקורת ראתה בו – אחד המתקדמים והמורכבים ביותר של הלהקה. רוברט פלנט, הזמר והסולן,  כתב את המילים ב-1973, כאשר נהג במדבר סהרה בדרכו לפסטיבל במרוקו. השיר מתוך האלבום Physical Graffiti 1975, נכתב דווקא על קשמיר, אזור בצפון הודו הנתון במחלוקת בין הודו לבין פקיסטן. הוא העיד כי באותה תקופה , פלנט וחבריו הרגישו עצמם היפים, וקשמיר התקשרה יותר לאוריינטציה הזו. השיר הגיע מאזורי המחשבה האלה. למרות אורכו (8:31) תחנות רדיו לא סירבו להשמיע אותו, במיוחד אחרי הצלחת Stairway To Heaven – גם בעל תזמון ארוך מהרגיל בהשוואה לשירים המנוגנים ברדיו.
זהו אחד השירים היחידים שלד זפלין עשתה בהקלטתם שימוש בנגנים מבחוץ. נגני הקלטות הובאו לאולפן לצורך צלילי כלי המיתר והנשיפה. ג'ימי פייג', גיטריסט הלהקה אמר בראיון, כי זהו אחד השירים בהם הרגיש כי הוא זקוק לצליל סימפוני. רוברט פלנט אמר כי השיר הזה היה חזק בלי שום קשר לסגנון מסוים, בטח לא לדימוי שיצא ללד זפלין כלהקת "הבי מטאל", סיווג שאף אחד מחברי הלהקה לא אהב.  השיר נוגן כמעט בכל הופעה של הלהקה, ונכלל באופן קבוע באלבומי האוסף וסרטי ההופעה שלה. פלאנט גם נהג להפגין אלתורים רבים בעת ביצוע השיר על הבמה.

Oh, let the sun beat down upon my face
And stars fill my dream
I'm a traveler of both time and space
To be where I have been
To sit with elders of the gentle race
This world has seldom seen
They talk of days for which they sit and wait
All will be revealed
הו, תן לשמש להכות על פניי
ולכוכבים למלא את החלום שלי
אני נוסע של זמן ומרחב
להיות במקום שבו הייתי
לשבת עם זקני המרוץ העדין
שהעולם הזה ראה רק לעתים נדירות
הם מדברים על ימים שבהם הם ישבו והמתינו
שהכול יתגלה