יש זמרים שהזרקור מופנה אליהם עם מותם. לוליק (אברהם יצחק לוי בשמו המקורי, אחיו של אושיק לוי) הוא אחד כזה. מודה:  לא הייתי הולך לחפש את תקליטיו אלמלא הידיעה. לוליק לוי שמזוהה במיוחד עם מוזיקת לאדינו ושירים עבריים קלאסיים, שיחק תפקיד חשוב בתרבות המוזיקה המקומית במשך כמה עשורים עד מותו בגיל 87.
לוליק גדל בבית רב-תרבותי שבו הוריו העבירו לו שירים ברומנסות הספרדיות ובלאדינו – שפה ומסורת מוזיקלית שמקורה בקהילות יהודיות בספרד.התפרסם לראשונה בתחילת דרכו כסולן בלהקת פיקוד צפון בצה"ל.
לאחר השירות הצבאי המשיך בקריירה סולו שנמשכה עשרות שנים.
לוליק  זוהה עם קול טנור לירי וביצועים שנטועים במסורת העממית של יהודי ספרד וברומנסות. הוא שילב בשירתו בין: שירי לאדינו – רפרטואר יהודי-ספרדי מלא רגש והיסטוריהבין שירים עבריים קלאסיים עם ניחוח נוסטלגי.
שיר שבלטו בביצועיו  מסמר קט" ו"עיר לבנה" של נעמי שמר, "השריונים יצאו" של חפר וזראי, "הוא לא ידע את שמה" של חפר וארגוב, שנכללו באלבום "שירים לאורך הדרך". לוליק הותיר חותם על המוזיקה הישראלית דרך שילוב של מסורת עממית, קול אלגנטי ואהבה לשירי לאדינו ועברית.
לוליק לוי לא היה רק זמר – הוא היה גשר בין תרבויות ושפות מוזיקליות, שמוזיקת לבו נשמעה גם מעבר לגבולות הז’אנרים המקובלים, והותירה מורשת שהיא גם אישית וגם קולקטיבית

לוליק – השריונים יצאו