עטיפת האלבום המרכזית, שצולמה על ידי הייג'י שין, מציגה תמונת רנטגן של אגן עם אבזם חגורה, רוכסן מכנסיים והתקן תוך רחמי (IUD). לורד הסבירה שהיא רואה בתמונות רנטגן, MRI ואולטרסאונד דרכים לתפוס דימויים "טכנולוגיים אך מיסטיים". בגרסת הוויניל הפיזית של האלבום, קיימת תמונה פרובוקטיבית יותר של לורד עצמה בעירום חלקי דרך מכנסיים שקופים, מה שעורר תגובות רבות ברשתות החברתיות. לורד הצהירה ששם האלבום "Virgin" (בתולה) אינו מתייחס לטוהרה מינית, אלא לדברים מהותיים וטהורים. לורד חוקרת זהות מגדרית, דימוי גוף, מיניות, פוריות, וקשרים משפחתיים בראיון היא תיארה הריון אפשרי במונחים של הרס עצמי. זהו מסע פיזי-רגשי בשילוב של אמירה על מיניות ואוטונומיה אישית.
הביקורת משבחות את רמת הכנות שלה, העזות והיציאה מנקודות הנוחות שלה לכיוון חדש. "Virgin" נתפס כאלבום אמיץ ואינטרוספקטיבי, שבו לורד מתמודדת עם חוויותיה מאז שהפכה לכוכבת עולמית בגיל צעיר, ועם ניסיונותיה לאלתר חיים בעקבות זאת. האלבום בוחן נושאים של רגשות מורכבים, פגיעות והתחדשות.
המוסיקה באלבום מחזירה אותה לצליל אלקטרוני בגישה מינימליסטית ועוצמתית לאחר שאלבומה הקודם "Solar Power" משנת 2021 נטה יותר לכיוון הפולק והפסיכדליה. "Virgin". האלבום הזה נחשב כהמשך טבעי לאלבומיה המצליחים "Pure Heroine" ו-"Melodrama", הן מבחינה צליל והן מבחינה לירית, ורבים רואים בו התאוששות יצירתית עבורה.
Virgin הוא שלב משמעותי ופורץ דרך קרייריסטי, שבו לורד שחושפת צדדים מיניים ומגדריים שלא נגעו בהם קודם. העמדה הכי ישירה שלה, בהגדרה עצמית ורגשית, לצד סאונד אלקטרוני חזק – כל אלו הופכים את האלבום לחוויה מורכבת ועמוקה.
