הוא מתגעגע ללילות באמסטרדם או מנסה להשתמש בזיכרון כדי להחזיר לעצמו את אהובתו? לא ממש מסקרן לדעת. תשאלו מדוע? כי שיר האהבה הנכזבת הזו נשמע כמו הרבה שירי אהבה אינסטנט במיינסטרים הים תיכוני המקומי. לא הגעתי עם לירן דנינו לאמסטרדם, גם לא חשתי בקול המסתלסל את ליבו הפועם מרוב פחד לראות אותה עם מישהו אחר. אכן – אין כאן סערת רגשות. מצד שני ייאמר בצדק, שגפ טון מדוכדך משדר מוקת עומק. לא חייבים מלודרמה.
הטקסט קלישאה של פניה לאהובה המאכזבת בגוף שני (סוג של מכתב) עם הרבה "את". קצב אמצע ומנגינה עגולה משמשים פסקול לקולו המאונפף. יש כאן אלמנט דאנס לייט, שאינו מוסיף לסיפור. השיר בביצוע הזה נשאר בתחום הקליל, ניחוח ספרדי בעיבוד. אפרוריות מוסיקלית שמוסיפה לאווירה הנוגה.
לירן דנינו הוא לירן דנינו. זה קולו. זה סגנונו. יש מצב שמחוייבותו לקריירה, גורמת לו לאמץ עוד שיר אהבה שאינו מקדם אותו. יכול להיות שדנינו לא מתיימר ליותר מאשר שיר הבינוני הזה, מדשדש ולא פורץ.
לירן דנינו לילות באמסטרדם
את לא ילדה את מבינה/ איך לשחק לי עם הלב שעות
ובתמונות את תמיד יפה/ אז איך לראות אותם עושה לי לבכות
בטיילת רק זוגות, אני/ מפחד לראות אותך איתו
מצלמים לפיד שקיעות, אולי/ תרצי אותי שם במקומו
שניה חכי עוד שניה/ עד שהגשם כאן ישטוף את העבר
תגידי מי את?/ כמו עונות פתאום את ככה משתנה?
אז את בוכה/ כשחורף בא/ מזכיר לך לילות באמסטרדם
חולצת פסים/ שקניתי לך/ מזכיר לך לילות באמסטרדם
כביש החוף/ כמעט ואין לו סוף/ והשירים שלי מלווים ת'נסיעה
והוא שר לך/ את המילים/ כאילו הוא מכיר אותך כמוני שנים
בטיילת רק זוגות, אני/ מפחד לראות אותך איתו/ מצלמים לפיד שקיעות, אולי
תרצי אותי שם במקומו
שניה חכי עוד שניה/ עד שהגשם כאן ישטוף את העבר
תגידי מי את?/ כמו עונות פתאום את ככה משתנה?
אז את בוכה/ וחורף בא/ מזכיר לך לילות באמסטרדם
חולצת פסים/ שקניתי לך/ מזכיר לך לילות באמסטרדם
חכי עוד שניה/ עד שהגשם כאן ישטוף את העבר
תגידי מי את?/ כמו עונות פתאום את ככה משתנה?
אז את בוכה/ וחורף בא/ מזכיר לי לילות באמסטרדם
חולצת פסים/ שקניתי לך/ מזכיר לך לילות באמסטרדם
