מי שמכיר את העבודות שלו ב- THIRD EYE FOUNDATION, יודע לאן מאט אליוט מסוגל להגיע. כאן הוא הרבה יותר עצוב, דפרסיבי. צריך להקשיב לאלבום האיטי והמלנכולי הזה בסבלנות. אליוט מתרגם תחושות למוסיקה. עושה את זה הכי אמיתי. לוקח למקומות מסתוריים. קולות רקע מיוסרים, צלילי גיטרה ואפקטים אלקטרוניים ביזאריים, פסנתר מאוד הרמוני, גם אקורדיון, גם דראם-אנ-באס. הקטע "הכלב שמתחת לעור" מצמרר, ופתאום יש לו קולות של מקהלת שיכורים ששרים במקהלה במסבאה. אליוט עשה אלבום מינימליסטי מלנכולי אישי, קודר, בצבע כזה או אחר. מצליח להכניס את המאזין לקשב מתוח.
Matt Elliott – The Dog Beneath The Skin
01: Let Us Break
02: Also Ran
03: The Dog Beneath The Skin
04: The Mess We Made
05: Cotard's Syndrome
06: The Sinking Ship Song
07: End
08: Forty Days
