מושיקו מור מתבכיין על אהבה בסכנה. ההורים שלה שמים לו רגל. הוא חייל. היא עוד בתיכון. זו ככל הנראה לא הבעיה. אחרי הכל הגבר "מתחתן" גם עם ההורים שלה. איתם לא היתה אהבה, אז הוא נלחם עליה. סיטואציה מוכרת. אבל מה קרה שהיא "השאירה אותו כמו כלב", סגרה לו את הדלת. אז מה הסיפור שלה? ההורים?
לא בטוח שמושיקו מור יודע מהות הבעיה. לא בטוח שממציא השיר אופיר כהן נכנס לעובי הקורה. השיר שלו דל מידע ודל עומק. הקלות הנחמדה. מה כן? כהן אוהב לתבל את השירים בשפת הרחוב. לאהבה שלהם יש "רישיון" הוא עבר עליה "ברוורס". יענו, אם כבר אז בשפה מעודכנת.
השירים מתמחזרים, הבנליה משתלטת, הגברים בוכים, היוצרים מתקבעים. האהבה השבורה עולה על מסלול מזרחי-פופ-היפ הופ. כיוצר אופיר כהן מיומן בחיבורים האלה, אבל גם קולו הגבוה המתכוון של מושיקו מור והיכולת שלו להרים את השיר, אינם מבשרים על יצירתיות, שפניה לפנתיאון של הפופ הישראלי.
נ.ב העלמה בקליפ כנראה התבגרה מאוד מאז שסיימה תיכון.
תסריט ובימוי – מושיקו מור צילום ועריכה: אבי בן זקן
בית א'
נפגשנו במקרה ישבת שם ממולי/ נלחמתי כמו אריה שאת תהיי שלי
את לא תלכי איתו אמרו לך ההורים/ מאז 3 שנים אנחנו מסתדרים
חושבים שאת עם חברה מבית הספר/ הם לא יודעים שאת איתי פה בחדר
לאהבה שלנו אין עוד רישיון / אני אחרי צבא ואת עוד בתיכון
פיזמון:
רק אל תשברי לי עכשיו אם תאמיני בי/ עוד ננצח בקרב לא יפרידו עוד בינינו יותר
חבל על הדמעות שלך כפרה תנסי לשחרר…
בית ב'
כל המצב הזה לגמרי מבאס מה שהם עוברים איתך/ אני עברתי ברוורס עלייך הם לחצו שנפרד הם רק רצו
נשבע לך לא אכפת לך מצדי שיקפצו אולי בכל זאת/ זה עדיין לא אבוד שבועיים את לא כאן מרגיש כמו בבידוד
לא אל תראי להם חולשה את לא לומדת אני הגב שלך/ ממה את מפחדת
סי פארט :
ניהיה לי כבר סלט הראש שלי מותש מתי תביני שעלייך/ יש לי קראש אני לא יכול להתנתק יותר ממך
יושב ומחכה לך כל הערב את השארת אותי כמו כלב/ תזכרי את הנשיקה הראשונה בתוך הרכב אז איך את
לא שואלת מה עובר עליי על אמת פתאום את הסתובבת / לי וסגרת לי את הדלת
