איך זה טוב לה כשלא טוב? מזוכיסטית? על איזו תחושה שרה מיה סולימן? שנשתתף בצער יסוריה על יחסיה עם הגבר שלוקח סכין ומסובב אותו, שגורם לה להיות "משוגעת", למצב של "עוד יהיה פה דם אני נשבעת". גם אם הגזימה, אני מוכן להשתתף, אם אדע את סיבת הטרגדיה. הוא כאילו רוצה שלום, אבל פותח מלחמות. הוא כאילו רוצה טבעת, אבל לא משהו רציני. מה מאחורי ה"כאילו"? מה יש לו שהוא מסובב לה סכין?
השירה של סולימן מלוחשת בחלק ה ראשון של השיר, ואז עוברת לטון מתבכיין של כאב. ה"לאט הלאט" בסיטואציית הסכין המסתובבת מואץ בקצב אלקטרוני.
מי שמתוארת בקומוניקט כ"מוזיקאית הישראלית הראשונה שפרצה דרך הטיקטוק", זכתה להפקה מהוקצעת של מאי ספדיה בשיר שמבליט את מנעד הכישורים הקוליים שלה. גם מבנה השיר עושה איתה חסד. הטקסט סתמי. לא מיוחד. ההבעה מעניקה לו מידה של אמינות. בתחום מוסיקת ה – EDM בעברית, נראה שהיא משאירה את הטיק טוק מאחור ועוברת בקלות לאזורי המיינסטרים פופ הכי מבוקשים.
מיה סולימן לאט
הוא כאילו כן רוצה טבעת/ אבל לא משהו רציני/ וכאילו כן רוצה לדעת/ אבל לא מתעניין בי
ואכפת לו מבריאות אבל מציע לי סיגריה/ וכיבוד הורים בראש/ אבל הוא לא מדבר עם אבא
ומציע לי להתרחק לפני שזה יכאב/ אני מציעה לו שוט טקילה שידע שזה נגמר
ואז אחזור כי המילה שלי/ שווה להבטחה שלו
בגללך אני כבר משוגעת/ עוד יהיה פה דם אני נשבעת/ ואם אתה חושב שאתה גבר/ כזה גבר תישאר
הלוואי שהייתי יודעת מי אתה/ כי אני לא אני/ ואיך זה שטוב לי כשלא טוב
לקחת סכין וסובבת אותו/ לאט לאט לאט לאט לאט
הוא כאילו כן רוצה שלום/ אבל פותח מלחמות / בואי ניקח את זה לאט
אבל מתקשר בלילות/ אומר את יעני חזקה את בחורה של עקרונות/ אבל מילה ואת נשברת פה לאלף חתיכות
ואני לא באה ברע/ אבל זה אף פעם לא בא טוב / קצת פחדתי כשהבנתי שזה רק הבקרוב/ רק תבוא קרוב
בגללך אני כבר משוגעת/ עוד יהיה פה דם אני נשבעת/ ואם אתה חושב שאתה גבר/ כזה גבר תישאר
הלוואי שהייתי יודעת מי אתה/ כי אני לא אני/ ואיך זה שטוב לי כשלא טוב/ לקחת סכין וסובבת אותו
לאט לאט לאט לאט לאט
