מירי מסיקה ואבי אוחיון מובילים שיר מכוון ריגוש רומנטי. עברי לידר גויס להעצים באוריינטציה של חזקים שני לבבות מאחד. המילה "היי" שפותחת את הדואט נשמעת מודבקת ומנותקת ויוצרת פיחות אמינות. ההמשך אינו מעלה את מפלס מד האותנטיות. ההתרפקות על זכרונות אהבה גולשת למלל שטחי מיופייף – כמו סיטואציית הריקוד "כמו שני מטורפים בגשם". כנ"ל הניסיון להשתמש בפואטיקה – "אמרת לי את עשויה משירים/ את היופי עצמו את אלפי דימויים", שנשמע גנדרנות מילולית נטולת אמת.
המנגינה והקולות – גם אם נשמעים אנכרוניזם מוסיקלי – הם מהסוג שלוקחים בשבי אוהבי שירי שמאלץ. אני מציע לאבי אוחיון ואלנתן שלום לעניין את סלין דיון. המוסיקה הזו ללא ספק מתאימה למידותיה, מחפשת קול רגש גדול מהחיים.
החיבור בין מירי מסיקה ועברי לידר מצליח לסחוט מהשיר תמצית רגש מחניפה עולה על גדותיה, כזו שתזמין אותו כאורח רצוי להופעה הבאה שלה.
מירי מסיקה ועברי לידר ממרחק נשימה במאי: איתמר לידר שירי
היי רואה אותך לא השתנת / רק כמה מילים שהבאת/ שכחתי איך אתה כותב/ היי זוכרת את הילדה שהייתי
זה לא שבאמת בכיתי / כשאמרת לי אני אוהב / ראיתי אותך ממרחק נשימה/ אמרתי זו רק אהבה ראשונה
את תביני עוד תביני
כמה ים היה פה כמה חולות/ כמה רציתי להיות/ טיפה שייכת בלי שאלות / כמה רציתי לחכות
היי זוכרת שרקדנו בשקט/ כמו שני מטורפים בגשם/ שאין להם מה להפסיד
היי אתה הראשון שראית/ אותי באמת ובכית / כשלא נשאר מה להגיד
אמרת לי את עשויה משירים/ את היופי עצמו את אלפי דימויים/ עוד תביני תאמיני
כמה ים היה פה כמה חולות …
ראיתי אותך מאבד נשימה / אמרת זו רק אהבה ראשונה / את תביני עוד תביני
כמה ים היה פה כמה חולות …
