הזמר הנודד לא מחפש יותר מאשר אהבה. למעשה, משה אנטבי אינו בדיוק "זמר" במובן הווקאלי המקובל. הוא יוצר שחורז ושר את זרם מחשבותיו. הנודד מרגיש לפעמים בודד, לפעמים שודד, שורד בכיף, והעיקר שהיא תרגיש טוב כשהוא בסביבה. כל השאר בטל בשישים.
המילים כמו מתנגנות מעצמן למהלך מתואם קצב ומנגינה, בטון שירה נון שלנטי קריר וזרוק. העיבוד עושה בין השאר שימוש יפה בצליל שנשמע עוגב כנסייתי קלאסי.
אנטבי מתרחק מדרמה כמו מאש. המילים והמוסיקה מייצרים משהו ראשוני תמים, לא מתוחכם כביכול, אבל מסוגנן מיוחד ומאוד מוזיקלי. כמוהו הקליפ המקורי – בן לווי משדרג.
משה אנטבי כל היום אני נודד
כל היום אני נודד/ ולפעמים אני עובד/ רק אל תדחפו אותי/ לחיי שגרה
לפעמים אני בודד/ והחיים אני לומד/ לא יתנו לך/ דבר גדול יותר מהאהבה
מסתכל ימין ושמאל/ מה בדיוק אני יכול/ שתרגישי בנוחות/ כשאני בסביבה
כל היום אני נודד/ ובכיף אני שורד/ אני עולה אני יורד/ כמו זריחה וכמו שקיעה
לפעמים אני חרד/ שתעזבי לעולם ועד/ החלל מחזיר לי הד/ כמו אסטרונאוט שאובד
מטפס על הסולם/ אין מדרגות ואין שלבים/ לא כמו סולם יעקב/ ההוא מספר הספרים
ואני טיפוס מורד/ בא לי סתם להיות שודד/ על אופנוע לטפס/ ואף בנק לא לפספס
לפעמים אני בודד/ והחיים אני לומד/ לא יתנו לך/ דבר גדול יותר מהאהבה
שתרגישי בנוחות כשאני בסביבה







