האם אנחנו יכולים כעם לחיות כמו אחים, כמו משפחה אחת גדולה? האם אתם מרגישים שהלך הרוח והשיח הציבורי מנוהלים בדרך של מחלוקת בין "אחים"? הפער בין הרצון למציאות ניתן לגישור? מצד שני אפשר להבין את מי שמאמינים בהיותנו "אחים". האדם הוא יצור חברתי המושפע לגמרי מהסביבה שלו, כך פסק הרמב”ם, וצריכים לעשות הכל כדי להרחיק את השטן המרקד בינינו שזורה שנאת חינם. אוטופיה?
אכן, אשרי המאמינים, ומשה פלד עדין תקווה שהקב"ה יעשה שלום בין היושבים במקום הזה, ומי ייתן שנחיה כמו אחים.
פלד אינו מתעלם מהקושי להגיע ליעד – שביתת לוחמה שתחבר יריבים. מייחל לרגע שבו הכל ישתנה.
במוסיקה ובטון – אי אפשר שלא להאמין לו. השירה נוגה ורחומה מלאת חמלה. המנגינה עקב בצד הגודל. המוסיקה מתועלת לאפיקים מלודיים בנוסחי עידן רייכל, מתפתחת לתפילה בליווי פסנתר וכלי מיתר. גם מי שאינו מסוגל לחשוב על עצמו כאח לשכן המעצבן שגר ממול, השיר הזה עשוי לרכך אותו ולגרום לו לפתוח חלון בחיוך.
משה פלד אחים
וכבר ישבנו והבטחנו לדבר/ על רגעים בהם רצינו לוותר/ ובמלחמה כמו במלחמה/ בוערת הדרך חזרה
וכמה רחובות עלו בלהבות/ וילדים משחקים בחרבות/ ורק רצון אחד קיים – לחזור הביתה/ ולא מרגשים הניצחונות
ושלום, עשה שלום בינינו/ מי יתן ונחיה כמו אחים/ ולא נישא אח אל אח פנינו/ ולא תראה עוד אותנו נלחמים.
וכבר לילות שלמים יושב ומגשר/ מנסה להתחבר, אז תישאר,/ והלוואי עוד רגע יהיה אחרת/ ונשב ונדבר עם אח שונה, אח אחר.
