יש אהבה, יש שקיעה, יש אכזבה, יש אלוהים. יש אלוהים? לא סתם אלוהים, אלא "חבר", מי שסיפר לו על לכתה. "הוא ידע שתלכי ממני", שר משה פרץ. למה לערב את אלוהים בסיפור שלו? נו טוב, כל יכול, גם מספק מידע שאף אחד אחר לא יכול לספק. איך האמין לכל מילה שלה, אבל רק אלוהים ידע. אולי הכול יודע יספר לו איפה היא היום…
משה פרץ, כמו רבים מזמרי הז'אנר, מתפרנס משירי הגברת הנוטשת. לחן של כמיהה ותחנונים, שמשנה הילוך מנוגה לשמח במעבר טיפוסי לסגנון הזה. פרץ מתענג על מוסיקה קליטה שמשרתת את המבע האמוציונאלי שלו.
משה פרץ ממשיך לסלסל געגועים לאהובה. תקוע במחוזות הכי צפויים של המוסיקה הישראלית. מבחינתו – אין חדש תחת השמש הים תיכונית. כבר כתבתי בעבר על פרץ – בימים שיוצרים במיינסטרים הים תיכוני המקומי, כותבים ושרים מתוך אמת פנימית (חנן בן ארי, בר צברי) הייתי מצפה מיוצר רגיש, בעל קול ענוג כמוהו ללכת על מוסיקה אישית, על מהלכים יותר מורכבים, על שירים יותר מאתגרים. השיר החדש, למרות שהוא מלודי וקולח, רחוק מאלה. פרץ יותר מאשר מחדש מבזבז הפוטנציאל שלו על שירים נדושים צפויים, לא מאתגר את עצמו, וכמו מחדש תעודת ביטוח על הז'אנר בו הוא מתמחה.
משה פרץ איפה את היום תסריט, בימוי והפקה: עוזי ג'ורג' -GP
היינו שנים והמים שטפו את הרגליים / זרוקים על איזה חוף מתחת לשמיים
היתה שקיעה ונשיקה האמנתי לכל מילה/ שזה לנצח שנינו ואלוקים צחק עלינו
הוא ידע שאת תלכי / שאת לא תישארי/ מה עשית ללב שלי
אז איפה את היום / ככה לא עוזבים בלי שלום/ אני עדיין במקום שהכל היה חלום
ואת חוזרת כי אין לי שקט
רוצה עוד רגע לראות ת'פצע/ לחזור לחוף איתך / לראות את הנוף דרך העניים שלך
שוב חלומות זיעה קרה / דמיונות מיטה ריקה/ איך האמנתי לכל מילה
אבל רק אלוקים ידע
הוא ידע שאת תלכי / שאת לא תישארי/ מה עשית ללב שלי
