הלב הכואב על הדף החשוף. לילות שבורים. דמעות בעיניים. אז רגע, הוא סולח, עוזב? לב אוהב מי יבין. מהשמחות הגדולות בשירים, משה פרץ עובר למשבר הנפש  של גבר בוכה בלילה. האיזון הזה הוא לחם חוקו של הז'אנר. רוקדים בחתונה, ואז מקוננים על עזיבת האהובה.
מה קרה? ה"בא לו" יסביר משהו ממצבו של המאוכזב, ובעיקר- "בא לי לשמוע שאת לא איתו". בהמשך ה"בא לי" מתפזר לכיוונים שונים – "להיות האור בלילות", "האחד שיצעק ברחובות", "בא לי שמיים" וגם בא לו לסלוח על הלילות "שהשארת משהו כואב" . יכול להיות שפרץ מבין יותר טוב מה מכל זה מחובר לנרטיב של השיר, כי הטקסט בורח למיני כיוונים ומאבד מיקוד – העיקר שהמילים יתחרזו, והמנגינה תשדר תחושה.
המנגינה משדרת. הסלסול העדין של משה פרץ משכנע שהוא יודע מה על מה הוא שר/ מרגיש. תן לרגש הנוגה להאפיל על הטקסט הסתמי.  המעבר האמוציונאלי ב"אני לא עוזב" מעיד כי משהו פרץ מליבו של פרץ.

נ.ב אם קיימת עוד איזושהי אמינות בשיר – הקליפ מעקר אותה. נראה כאילו פרץ משחק לפי הוראות הפעלה של דרישת הבמאי. 

משה פרץ בא לי להיות תסריט ובימוי : עוזי גורג GP

בא לי לכתוב לך מילים ששורטות את הגוף
שם את הלב הכואב על הדף החשוף 
בא לי לשמוע שאת לא איתו / וגם לך משהו כואב 
יקח לי כמה זמן  שיקח אני  לא עוזב 

פזמון:
בא לי להיות לך האור בלילות השבורים להתקרב
בא לי להיות  האחד שיצעק ברחובות 
אני אוהב 
כמה דמעות להחזיק בעיניים לשתוק ואז להישבר 
עד לא תבואי אליי אני לא עוזב 

בא לי שמיים איתך לא ביקשתי לעוף 
כמה סודות שזרקתי  לים השקוף 
בא לי לסלוח על הלילות שהישארת משהו כואב 
יקח לי כמה זמן שיקח אני לא עוזב

משה פרץ פייסבוק