המלחמה הזו הולידה פרץ אדיר של שירים בהשראת התקופה – הנופלים, הגיבורים, ההספדים, הסיפורים. לעיתים נדמה כי יש כאן יותר היצע מביקוש. הדרישות – מנגינות נוגות, שירת געגועים מתרפקת, עיבודים הרמוניים, קצב אמצע שמניע. משה פרץ העומד בכל הדרישות, אתה לא צריך יותר מטקסט נדוש כדי לפרוט על מיתרי הלב.
אכן: המוסיקה מדברת את מה שהמילים לעולם לא תוכלנה להביע, והיא חזקה יותר מכל ניסיון להתפייט על הנושא. כאמנות היא חזקה יותר. אצל פרץ במיוחד, והוא שר בכוח פנימי אמיתי. תן לכוונה שלך לפרוט על מיתרי הלב לתפור אקורד שיביע את הכאב. זה השיר הזה.
משה פרץ לנצח תישאר
אני חוזר עכשיו הביתה/ וחושב עלינו קצת/ איך עשינו רק שטויות של ילדים
אני זוכר אותך צורח/ בוא נטרוף את העולם/ ידעת איך לרקוד עם החיים
אל תדאג אני בסדר/ רק תשגיח מרחוק/ אני מגשים עכשיו תחלומות שלך
מחייך אל השמיים/ כי אין מחיר לצחוק/ זה לא פשוט אבל זה בשבילך
פזמון
אני לא אשכח את החיוך את המבט/ את המילים האחרונות מהשבת
איך ישבתי וחיכיתי/ את הקול הזה לשמוע הלוואי אוו
והמבט שלך שמור אצלי בלב/ איך ממשיכים מפה כשאתה עוזב
מקווה שגם למעלה/ אתה יודע שאותך אני אוהב
אל תדאג אני בסדר/ רק תשגיח מרחוק/ אני מגשים עכשיו תחלומות שלך
מחייך אל השמיים/ כי אין מחיר לצחוק/ זה לא פשוט אבל זה בשבילך
אני כותב את המילים/ האחרונות שלי אליך/ אבל השיר הזה לנצח ישאר
