משה פרץ רוצה שמח, עושה שמח. יש לו שמח. מה מעבר? – נו, באמת. זה כמו עוד סוכר בקפה. גם השיר הזה. יותר סוכר. הרבה סוכר. מה הולך? לטיני מוקפץ? יאללה תביא לנו עוד מזה. התארגן צוות הפקה ענק. הביאו מפזזות לפזר סקס. הז'אנר? איזה ז'אנר. מזרחי שמזרחי. מסחרי מסחרי. שמח בשביל שמח. אינסטנט לטין פופ. צא מקופסת החורף. שעון הקיץ נכנס.
אני אוהב את משה פרץ. הוא זמר טוב, בחור על הכיפאק, איש חושב. אני לא תמיד יורד למניעים האומנותיים שלו. "אני לא כמו כסף שבא והולך", אומר הבחור לבחורה כדי להבטיח, שלא יתפרפר לה. אילו אני בחורה, לא הייתי מאמין לדובר. זה מה-זה נשמע כסף שבא והולך ולא חוזר, ממש כמו השיר הזה, בא עם הקיץ ויחלוף יחד איתו. חיפשתם מניעים אומנותיים? אולי בחורף הבא זה יבוא לפרץ.
כל אחת תמיד רוצה להיות בשיא/ לא יכולה לשמוע שאומרים לה לא/ ואם את מרגישה קצת לא בטוח/ אני פה
אני לא כמו כסף שבא והולך/ איתי הרבה יותר בטוח/ ואם תגידי לי שכן / אקנה לי גיטרה אתחיל לנגן
איאיאיאה/ בא לה בלאגן איתה אנ'לא ישן/ מושכת ת'חולצה קדימה/ עכשיו אני לא מוותר/ איאיאיאי/ איזה בלאגן היא לא אומרת די
מושכת את הזמן קדימה/ נראה לי בטוח מדי
תני לי עוד סיבוב זה יפה/ זה כמו עוד סוכר בקפה/ איך מתוק לא בא לי לנוח/ כל אחד רוצה אבל אני יותר/ ניגש אליך ובאוזן לך אומר
תביני את מצב הרוח/ תדעי שאני לא/ אני לא כמו כסף שבא והולך/ איתי הרבה יותר בטוח/ ואם תגידי לי שכן / אקנה לי גיטרה אתחיל לנגן
