רכבת לילה דמיונית ברחוב דיזנגוף בתל-אביב שלוקחת לקהיר – זה נושא שמשינה בחרה לאחד הלהיטים הראשונים שלה. ההזיה מגיעה מתחושת עצבות ובדידות. השנה היא 1985, השלום עם מצרים כבר קיים, והדרך הפשוטה להגיע לקהיר הייתה לקחת אוטובוס ישיר מטאבה. חברי משינה בעזרת אהוד בנאי הוזים רכבת שמזכירה באופן מפתיע את רכבת הלילה מהלהיט Night Boat To Cairo של הלהקה הבריטית Madness. עד היום, כשאני שומע את Madness, ברור שהיה כאן סוג של פלגיאט, משינה עצמה לא הכחישה שמדובר בפלגיאט-מחווה לאחת הלהקות הבריטיות ששימשו לה השראה.
שלומי ברכה כתב והלחין את השיר בתקופת שירותו הצבאי, עם מילים שונות מהגרסה המוכרת. ברכה לא היה שלם עם הטקסט, ולכן העביר יובל בנאי את השיר לבן דודו, אהוד בנאי, שכתב את מילותיו. 

לימים סיפר יובל בנאי: "היו לנו מלא שירים שנגעו בעניין של לבנון. "רכבת לילה לקהיר": אחד המשפטים הבודדים שנשאר מהגרסה המקורעת היה "אני כל-כך עצוב לי ושמש על העיר ודיזנגוף נראה לי כמו רכבת לילה לקהיר…" זו בדיוק הייתה ההרגשה שלי כשבאמצע המלחמה ראיתי את דיזנגוף, כאשר אנחנו כאילו באיזשהו מקום במלחמה ובינתיים החיים ממשיכים להם, כאילו דיזנגוף נשאר, רק לי הוא נראה רכבת לילה לקהיר. "בין כל הצלילים מחפש סימן, יושב בצד הדרך יושב בצד הזמן, בחדר הסגור בדידות מקיר אל קיר, ואם אצא החוצה המצב רק יחמיר.."

אני כל כך עצוב לי ושמש על העיר
ודיזנגוף נראה לי כמו רכבת לילה לקהיר
בין כל הצלילים מחפש סימן
יושב בצד הדרך
יושב ליד הזמן

בחדר הסגור בדידות מקיר לקיר
ואם אצא החוצה המצב רק יחמיר
אז אני שומע צליל מאוד מוכר
מגיע מלמטה רחוק מהכיכר
או… או
בתוך תוכי קודח/ אני יוצא לעיר
עולה על הרכבת/ רכבת לילה לקהיר
איה היא אנוואה / או או../  גילה גילה קוג'ה בודי
או או..
/ גילה גילה צ'יקר קארדה

 משינה – רכב לילה לקהיר