די בשם כדי להמשיך להריץ הרכבים אגדתיים. השמות אכן עדיין רצים לפניהם. מספיקים הלהיטים הגדולים כדי להרכיב נבחרות מוסיקה תחת השמות המיתולוגיים ולאחד אותן לערב בכרטיס אחד ב-1 בנובמבר בהיכל נוקיה.
The Temptations הטמפטיישנס היא כבר בת 54 שנים (הוקמה ב-1960). מה שנשאר מההרכב המקורי הוא בעיקר השם. הלהקה עברה אינספור גלגולים, שינויים ותהפוכות.
ה"טמפטיישנס" שייכת למסורת "צליל המוטאון" האמריקאי, אשר שרה בסגנונות הדו-וופ, נשמה, פסיכדליה, פאנק (Funk), דיסקו, ריתם אנד בלוז, ו- Adult Contemporary. שירי הלהקה נבנו על יסוד האינטראקציה שבין הזמרים חברי הלהקה. שלא כמו להקות R&B רבות אחרות, כל חבר בלהקה היה בעל יכולות להיות זמר מוביל. על אף שהלהקה תמיד מינתה אחד מחבריה לתפקיד הזמר המוביל, שביצע את תפקידי הסולו ברוב השירים (כך למשל פול ויליאמס, דייוויד רופין, דניס אדוארדס), אותו זמר מעולם לא קיבל קידום תדמיתי עודף על פני שאר חברי הלהקה. ברפרטואר השירים של הלהקה, רבים השירים שבהם ביצעו שני זמרים את תפקיד הסולו, במיוחד בתקופה הפסיכדלית בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים. להיטים: Papa Was A Rolling Stone, My Girl, Aint Too Proud To Beg, Treat Her Like A Lady..
The Amazing Platters. השם "פלטרס" הוליד עשרות הרכבים, חלקם נתבעו ע"י מי שהחזיק בזכויות על המותג – באק ראם. גם הפעם מדובר באחת הוריאציות של ההרכב שהוקם בשנת 1953 על ידי המנהל באק ראם והטנור טוני ויליאמס. בתחילת דרכו ההרכב כלל את קורנל גאנטר, הרב ריד, אלכס הודג', ג'ו ג'פרסון ודייוויד לינץ'. שנה לאחר מכן פוטרו ג'פרסון, הודג' וגאנטר והוחלפו על ידי פול רובי והקול הנשי הראשון בלהקה, זולה טיילור.
ב-1955 הוציא ההרכב את הסינגל Only You, שהיה להצלחה גדולה שהגיעי למקום הראשון במצעד ה-R&B האמריקני. באותה שנה הוציא ההרכב את השיר The Great Pretender, גם הוא הגיע למקום הראשון במצעד בארה"ב. עד 1960, כאשר ויליאמס עזב, הוציאה הלהקה עשרות להיטים, ביניהם My Prayer, שניצב במקום הראשון במצעד ה-R&B ובמצעד הכללי, Twilight Time, שנחשב לשיר הטוב ביותר של הלהקה, יחד עם Smoke Gets in Your Eyes.
הפלטרס השתייכו לסגנון הפופ הווקאלי של אמצע-סוף שנות החמישים. פופ ווקאלי  שונה במידה ניכרת מהפופ המסורתי, הוא נפל איפשהו בין ההאזנה קלה לפופ, דו-וופ וריתם נ' בלוז. ימי הזוהר של פופ ווקאלי היה בסוף שנתי ה -50 ותחילת שנתי ה-60, לפני שהרוק & רול הסתנן כל תחומי תעשיית המוסיקה. הרכבים כמו הפלטרס שרו שירים מתוקים, רומנטיים ותמימים, אבל כמה המוסיקה הזו מצליחה לשמר את עצמה.
The Suprems הסופרימס היו שלישייה קולית נשית אמריקאית, שפעלה בחברת מוטאון בין 1961 ל-1977 היו אחת הלהקות המזוהות ביותר עם צליל מוסיקת הנשמה של "מוטאון" , את מהלהקות האפרו-אמריקנית המצליחה ביותר בשנות ה-60. בין 1964 ל-1969 תריסר מלהיטיהה ההגיעו למקום הראשון במצעד הבילבורד. את להיטיהן כתב צוות הכותבים המוביל של מוטאון, הולנד-דוזייר-הולנד.
הרכב הסופרימס נוסד בדטרויט ב-1959, והחלו כרביעייה בשם ה"פרימטס" (Primettes). החברות המייסדות היו פלורנס באלארד, מרי וילסון, דיאנה רוס ובטי מקגלאון, כולן תושבות שכונת העוני "ברוסטר-דאגלס" בדטרויט. ב-1960 החליפה ברברה מרטין את מקגלאון, והלהקה חתמה בחברת מוטאון תחת השןם "הסופרימס".
 מרטין עזבה בתחילת 1962 ורוס, באלארד ווילסון המשיכו כשלישייה, שהגיעה לפסגותיה במהלך שנות השישים. דיאנה רוס הפכה למנהיגת הלהקה שנקראה "דיאנה רוס והסופרימס". בשנת 1967 הוחלפה באלארד בסינדי בירדסונג. רוס פרשה לקריירת סולו מצליחה ב-1970 והוחלפה בג'ין טרל. אחרי 1972 חלו חילופים רבים בהרכב הלהקה עד לסיום פעילותה ב-1977. להיטים: Baby Love , Stop in the name of love, You Keep Me Hanging On, Love Child, Where Did Our Love Go,