הדובר בשיר סובל מפרנויה, חרדה ומעיוות בראיית המציאות, לא רואה דברים בעיניים אובייקטיביות בריאות, אלא ממצב נפשי הגורם לו לחוש כאילו הוא נמצא ברדיפה ובסכנה מתמדת, וכי כל האנשים המקיפים אותו הם חורשי רעתו. מצד שני מתנחם בכך שיש "מקום רחוק מכאן/ בו אתה מקבל מחמאות מכולם לא פוחד להשתבש כל היום כל הלילה".
העיבוד בפתיחה נשמע כמו תרועת ניצחון בסגנון צליל חצוצרת טיחואנה המקסיקאי. האם המעבד התכוון לרמז על "המקום הרחוק"? הקצב והמנגינה מוליכים אותו במסלול נגיש אל המקום הרחוק. ניב דמירל הוא זמר שמנעד קולו נשמע תמיד על תדר רגשי גבוה ולחוץ ללא ניואנסים. בשיר הזה הטון משדר את התשוקה למקום הרחוק. המבנה המלודי של השיר – המעברים, משרתים את הנרטיב שלו. העיבוד משלים אותו הכי אפקטיבי. השירה הופכת זעקת כמיהה שמגיעה מהמקום העמוק שלו.
ניב דמירל מקום רחוק
מפצצה לפצצה/ ממוקש לעמוד תאורה/ הצינור ממולכד בגינה,/ לא מדברת לא עונה
בודק מתחת לאוטו, לא שותה את המים/ את עצובה או כועסת, אין פחדים בעיניים
משחקים תופסת, לא חיים פעמיים
יש מקום רחוק מכאן/ איך הטל לא הולך לאיבוד לעולם?
אני פוחד להשתבש כל היום כל הלילה
יש מקום רחוק מכאן/ בו אתה מקבל מחמאות מכולם
לא פוחד להשתבש כל היום כל הלילה
רימונים בחגים/ כדורים לבנים אדומים/ עוד חיבוק אחרון את הולכת לישון
אמא חולה אבא כבר לא מדבר הגיון/ עוד חיבוק מהדב את הולכת לישון
יש מקום רחוק מכאן/ איך הטל לא הולך לאיבוד לעולם?
אני פוחד להשתבש כל היום כל הלילה
יש מקום רחוק מכאן/ בו אתה מקבל מחמאות מכולם
לא פוחד להשתבש כל היום כל הלילה
