יש שירים ששווים ליווי פסיכולוגי או תמיכה פסיכיאטרית. סהר טויטו סוער מבפנים. יש מפרט שמתחבר למצוקה גדולה: מה שחסר, המכה שקיבל, המחשבות שתוקפות, הביטחון שאיבד, הגוף שהתעייף, הגעגוע שאינו מרפה. המנגינה והשירה מתנקזים למסלול מצוקה רגשני שמכיל את כובד המועקה, אבל במקום מלנכוליה אפרורית דרמטית, השיר מתעצם במנגינה ובמקצב שמייצרים דינמיקה משיבת נפש המסמנת שקיקה להתחיל מחדש, לנסות לאהוב. הטקסט פשוט, שגרתי (פרוזאי) במידה שלעיתם גורעת (כמו "משתדל להאמין").
המוסיקה, הטון הדואב-מתכוון מכסים את החסר, מכילים לעומק את סערת הרגשות, והמילים נטענות בתוגת עומק הצער. האם לא זו התרופה שמצילה את סהר טויטו?
סהר טויטו שוב בימוי קליפ – מוש בנג'מין , סהר טויטו
שוב עוצר ומסתכל/ שוב מרגיש שמשהו חסר/ שוב תוקפות המחשבות/ שוב .. שוב…
שוב לא מרגיש שלם/ שוב יש מלחמה שוב אני לוחם/ שוב תקף הגעגוע/ שוב…. שוב…
איך מתגברים על כל זה?/ איך הופכים את זה למשהו טוב?/ קיבלתי מכה כל כך חזקה/ לגעגוע עדיין אין תרופה
שוב איבדתי ביטחון , שוב חלש שוב חוזר לישון/ הגוף עייף מלסחוב המשקל כבד מדי שוב
משתדל להאמין, שלסיפור הזה יש סוף טוב/ למדתי שכשכואב אסור לברוח צריך לצמוח שוב
איך מתגברים על כל זה ?/ איך הופכים את זה למשהו טוב ?/ קיבלתי מכה כל כך חזקה/ לגעגוע עדיין אין תרופה, אין תרופה
שוב בכוח שוב לרדוף שוב לבטוח לנסות לאהוב/ מההתחלה את הכל להתחיל, לב שבור לא קל להציל
