הפסנתרן סיירוס צ'סטנאט יכול לעשות הכול. הוא מיומן באותה מידה בנגינה עם שלישיות, הרכבים או לבדו, ומתמודד עם מגוון רחב של סגנונות בטעם טוב ובתבונה באלבום האקלקטי הזה. יחד עם כמה מנגני הג'אז הטובים ביותר- ג'יימס קרטר, ג'ו לובאנו, בילי היגינס ורון קרטר.
צ'סטנאט קופץ מן האינטראקציה הקבוצתית הפאנקית של "The Journey” אל הקטע הסווינגי והסוחף "Sharp”, וממשיך אל המיינסטרים עם הצטרפותה של זמרת ה-R&B אניטה בייקר ב-"My Favorite Things” וב-"Summertime”.
הוא מנגן לבדו, "Nutman's Inventions” המושפע מארט טייטום, לפני שהוא מציג את הרקע שלו בגוספל ובמוזיקה קלאסית בשתי בלדות מדיטטיביות: "Great Is Thy Faithfulness” ו-"Elegant Flower (for Jazz'min)”. זהו מבחר עשיר ומספק של ג'אז.
האלבום סוג אלגנטי במיוחד של ג'אז מיינסטרימי שמועיל לכל המשתתפים, ובעיקר לרון קרטר. ב-“Miss Thing” וב-“The Journey” הגישה הססגונית שלו לסקסופון טנור מתעדנת בדיוק במידה שמאפשרת להפיק רהיטות שלעתים מוסתרת באלבומים שלו עצמו. כאשר הוא ולובאנו משתפים פעולה ב-“Sharp”, ההארד־בופ מקבל הדהוד מודרני לגמרי. פחות מוצלחות, אך עדיין לא נטולות קסם, הן הגרסאות של אניטה בייקר ל-“Summertime” ול-“My Favorite Things”. הבחירה בקטעים מעט צפויה, והביצוע של זמרת הפופ המוערכת נשמע מעט יבש.
באשר למוביל האלבום עצמו – צ'סטנאט נעשה מאלתר עמוק יותר משנה לשנה. קטעי הסולו האחרונים שלו, “Nutman’s Invention No. 2” ו-“Great Is Thy Faithfulness”, מציגים שני צדדים של אותו מטבע: הראשון קליל ושובבי; השני מדיטציה כמעט שמימית. יחד עם קטעי ההרכב הם מאפשרים למומחיות של הפסנתרן ליצור עולם רעיונות משלו.
סיירוס צ'סטאנט Sharp (feat. James Carter & Joe Lovano)
