הלחנת שירה (Poetry) להבדיל משירים שנכתבו להלחנה – היא לעיתים בעייתית, כי בשירים עצמם אין שום דבר שמבקש הפיכתם ליצירה מוסיקלית. המטרה של המלחין להעניק למילים רובד שיהפוך ליצירה חדשה, לחרוג/ להשתחרר ממתכונים של שירי פופ קונבנציונאליים.
השיר שבחר עומר קורן מתאר הליכה לקראת אבדון באמצעות תיאורי טבע. המוסיקה שהוא יצר לשיר הקצר כמו מודדת כאב, שאינו קיים בשיר. במילים אחרות: היא משרטטת כאב שחש המלחין בקריאת השיר או ליתר דיוק את ה"סיפור" שיצר דמיונו.
אני מקשיב תוך מבט בקליפ המצורף. השיר אכן שימש בסיס ליצירה חדשה. הצלילים מייצרים מתח ואווירה אפלה. טון השיר נוגה ונרגש. קורן הפך את המילים לסיפור דרמטי, כמו השתמש בטקסט הקצר כתסריט לסרט. התוצאה מסעירה, הגם שהיא כמו מנותקת מהפואטיקה הצרופה של השיר, כפי שהוא כתוב שחור על לבן.
המנגינה, צלילי פסנתר, השירה הופכים לדרמה רוחשת, ואתה חש את ההזדהות של המלחין עם הסיטואציה לעומקה. התוצאה מיוחדת מאוד, ועדיין התחושה היא שהשיר הפך אמצעי בידיו של עומר קורן לספר את הסיפור שלו.

*** עומר קורן: "תוך כדי העבודה על השיר, מישהי קרובה אליי התאשפזה במוסד פסיכיאטרי. רציתי להשמיע לה את "כישוף" אבל פחדתי שהוא ייקח אותה למחוזות עוד יותר חשוכים. ככה אני מאמין בכוחה של המוזיקה. בכוח שלה לרפא, אבל באותה מידה גם להדגיש את מה שחסר לך. באופן אירוני, השיר יצא בשבוע שחוגגים את פורים ומציינים את היום הבינלאומי לפיצול אישיות (הפרעה פסיכיאטרית קשה, שמגיעה עם טראומות ודיכאונות רבים). כילדה, פורים היה החג האהוב עליה, וכשגדלה, הפך לחג הכי פחות אהוב. כשכולם "שמחים" שם בחוץ, זה רק חידד את הפער בינה לבין אחרים. להסתובב בין אנשים ממוסכים, מאופרים, ולחשוב מה יש שם מתחת לתחפושת? אדם שמח או עצוב?…  אז זה הזמן ליפול לתוך עצמנו ולהיות שמחים עם מי שאנחנו בדיוק".

עומר קורן כישוף

הים קורא לה/ בור כורה לה לבוא וליפול/ סדק בקיר נפער ואומר לה
אבן מגיפה רגלה ומפתה את הגוף כולו/ לטאה ממצמצת שפה אדומה מתוך חומה
לוע הר געש מעביר לשון רכה על שפתיו/ בואי בואי ליפול/ פנימה

עומר קורן פייסבוק