ישנם רגעי התרגשות שחייבים תיעוד. "מכתב לילדים" היה מרגעי השיא בהופעת הפארק של עידן עמדי. שיר של חיבור בין זמר שעבר פציעה קשה במלחמה, והוציא אחריה אלבום ("סופרמן") שדחס את כל הסיפור שלו נכון לעכשיו ליצירה המבטאת רגש חזק ואותנטי הנובע מתוך התפכחות.
אני לא מרבה להשתמש במילה "מרגש" בגלל שרוקנו אותה מתוכן אמיתי עד כדי אובדן משמעותה המקורית. "מכתב לילדים" מבטא את תוכנה האמיתי. זהו שיר נחמה רוחני לדור שגדל בתוך כאב, פחדים ואי-ודאות, במיוחד על רקע מציאות של מלחמות, אובדן, ואי-שקט חברתי.
שיר מוצג כ"מכתב לילדים" – לאו דווקא ילדים קטנים, אלא גם הילדים שבנו – החלק הפגיע, התמים, שמחפש חום, משמעות וביטחון.
"זה מכתב לילדים, שיזכיר לכם – בסוף זורחת שמש" שמיים אפורים מסמנים מצוקה רגשית או תקופה קשה, אך מיד נזרע זרע של אופטימיות – השמש תזרח.
"ואתם אומנם קטנים, אך החיים כמו ענפים סבוכים..." למרות ה"קטנות" של הילד, הוא כבר נדרש לנווט במורכבויות החיים – ללא מפה ברורה.
הפזמון החוזר מציב את המוזיקה כעוגן נפשי – "תתמסרו למנגינה, כל עוד היא מתנגנת..." זוהי שורת מפתח. המוזיקה כאן היא מטאפורה לחיים, לרגש, לאנושיות. ההתמסרות אליה היא כמו להיכנע לזרם החיים, לסמוך, ולחזור הביתה – אל הלב. שיא רגשי בשיר. הבית הוא הלב, הוא המקום הפנימי שבו מתחילים מחדש, שבו נמצאת הזהות והאהבה ללא תנאי. היא מצילה גם "כשישתלט הפחד – מבני האדם, ממלחמות, מאהבה…"
"מזכיר לי גם שדות צומחים מגשם…" דימוי חיובי – גם כאב (גשם, דמעות) מוביל לצמיחה. המסר: אי אפשר לגדול בלי לעבור דרך סבל. "ואל תמהרו לגדול, אתם עולם ויש בכם הכול." – אמירה נגד מי שדוחפים להתבגר מהר, לקחת אחריות מוקדם מדי. עולם הילד עולם מלא, רק צריך שיראו אותו כך.
"תמיד אני איתכם, גם כשרחוק, גם כשבא חושך…" הדובר מצהיר: גם אם לא רואים אותי – אני שם. "משאיר אורות דולקים" – כהורה שמחכה לבן. עמדי יוצר מרחב של חסד, אמונה ותמיכה רגשית, גם כשאין פתרונות מיידיים.
עידן עמדי שר בקול רך, חם, עם כנות כמעט שברירית – לא כוחני, אלא אבהי ומכיל, דבר שמוסיף לממד הרגשי של הביצוע הזה. – המוזיקה מאפשרת למילים להוביל. צליל החצוצרה (אביתר לוי) מוסיף נדבך משמעותי לביצוע הזה: הוא חזק, חד ובעל נוכחות, שמעצימה את השיר ותורמת למרקם העשיר שלו. קולות הקהל ששר – הוא חלק מהחוויה החד פעמית המפעימה. ביצוע החי מעניק לשיר עוצמה קולקטיבית – אלפי אנשים שותפים לרגש, שרים יחד.
"מכתב לילדים" הוא שיר שמדבר ללב – בלי מסיכות, באהבה ובכאב אמיתי לדור שחווה טלטלות, חרדות קיומיות, ומבול רגשי.
אבל כמו כל מכתב אמיתי, הוא לא מתיימר ללמד – אלא פשוט להיות שם. המוזיקה והטקסט שזורים זה בזה ככפפה ליד: זוהי רגישות טקסטואלית לצד לחן שמחבק – ולא חונק. לכן, הוא נוגע בכל גיל: ילדים, הורים, לוחמים, אובדים, מחפשי שקט – כולם יכולים למצוא בו בית.
על האלבום "סופרמן"
עידן עמדי מכתב לילדים לייב פארק הירקון
מתוך שמיים אפורים,
זה מכתב לילדים, שיזכיר לכם בסוף זורחת שמש.
ואתם אומנם קטנים, אך החיים כמו ענפים סבוכים,
ואין יודע מה תביא איתה הדרך.
ואם הכול יכאב, אם תרגישו שאין ערך, שהכול בוער,ואין עוד דרך חזרה.
תתמסרו למנגינה, כל עוד היא מתנגנת,
היא תשיב אתכם, הביתה, אל הלב להתחלה.
מתוך עננים בוכים, זה מכתב לילדים,
מזכיר לי גם שדות צומחים מגשם.
ואל תמהרו לגדול, אתם עולם ויש בכם הכול,
ועיניים מאירות לשים לב לכל אלה.
אז אם הכול יכאב, אם ישתלט הפחד,
מבני האדם, ממלחמות, מאהבה,
תתמסרו למנגינה, כל עוד היא שם אנחנו יחד,
להשיב אתכם, הביתה, אל הלב להתחלה.
תמיד אני איתכם, גם כשרחוק, גם כשבא חושך,
משאיר אורות דולקים, עד שישוב הבוקר.
אז כשהכול יכאב, כשישתלט הפחד, מבני האדם, ממלחמות, מאהבה,
תתמסרו למנגינה, כל עוד היא שם אנחנו יחד,
להשיב אתכם, הביתה, אל הלב להתחלה.
