השיר נכתב ב-1979 עבור עפרה חזה לסרט "שלאגר". בסרט כיכבו חזה עצמה ושלישיית הגשש החיוור. על הפסקול הופקדו צביקה פיק ואסי דיין, שתב .את מילות השיר. בסרט, לוהקה חזה לתפקיד דינה, צעירה עממית המגדירה עצמה כ"פרחה". בסרט נכללה סצנה שבה מקניט אותה בן זוגה על רצונה לרקוד כמו "פרחה", ובתגובה מתחילה חזה לרקוד ולשיר במועדון את "שיר הפרחה".
מילות הפזמון עוררו מחלוקת, בין השאר בשל השימוש בסלנג ובשל התחושה של בני עדות המזרח כי הפזמון מבטא גזענות כלפיהם.  יש הטוענים בטעות כי השיר נאסר לשידור בגלי צה"ל במשך חודשים ארוכים בגלל שבמלה 'פרחה' יש קונוטציות עדתיות, אך בפועל השיר הושמע שם רבות מיד עם הופעתו (עוד לפני תחילת הקרנת הסרט "שלאגר") וצעד בהצלחה במצעדי הפזמונים השבועיים – גם בגלי צה"ל וגם ברשת ג'. בגלי צה"ל הייתה התנגדות ראשונית להשמעתו, אך לאחר דיונים השיר הושמע ללא דחיה. הפזמון עמוס לא רק בעברית "לא תקנית", אלא גם במושגי תרבות פופולרית שהיו ידועים בסוף שנות ה-70 בישראל. לדוגמה, קיימת התייחסות לסטודיו פרג' ("השמש של פרג' קורעת את הים"), חנות הצילום המפורסמת של הצלמים סמי ופרי פרג' בתל אביב, שהייתה ידועה בצילומי נוף ובעיקר בצילומי שקיעה.

צביקה פיק ניסה בתחילה לשכנע את הזמרת רותי נבון לשיר אתהשיר , אך היא  נרתעה.  יוצר הסרט, הבמאי אסי דיין, הצליח לבסוף לשכנע את פיק כי חזה היא הבחירה הנכונה לביצוע השיר.  חזה הגיעה לאודישן שירה, פיק לא התרשם ("נשמעה לי כמו זמרת מקהלות", אמר שנים אחר כך), אך בכל זאת נכנע להפצרותיו של פשנל. מאוחר יותר הודה פיק כי חזה הייתה הבחירה הנכונה וכי שיפוטו הראשוני היה מוטעה. הוא עצמו הקליט גרסה אינסטרומנטלית לשיר לאלבומו "המראה" שיצא בתחילת 1980.
למרות הפופולריות של השיר, עפרה חששה כי תזוהה עם תדמית הפרחה.  בשלב מאוחר יותר בקריירה שלה, בשנות ה-90, היא סירבה לשיר את השיר בהופעות ובטלוויזיה. גם כך השיר נחשב אחד מלהיטיה יה האהובים ביותר ואחד המושמעים ביותר.

בין גרסאות הכיסוי לשיר בולטת זו של שרית חדד במסגרת "עבודה עברית", מחווה לשישים שנות יצירה מקרורית.
שרית: "תמיד עשה חי טוב לשמוע את השורה 'בא לי לרקוד בא לי שטויות. זה גרם לי להרגיש קלילה ושמחה'.

עפרה חזה שיר הפרחה