יש מי שהגדיר את האלבום החדש שת פול מקרטני "סיור מודרך בדרך הארוכה והמפותלת" (a guided tour of the long and winding road Paul) בנוסח שירו המוכר.
המניה של מקרטני לא הייתה בשיא כזה מאז בערך 1966. מוזר ככל שזה נשמע, הייתה תקופה לא כל כך מזמן שבה העולם לא ממש השתוקק לאלבום נוסטלגי על ימיו שלפני התהילה. גם לא בדיוק הייתה אותה התלהבות סביב אלבום Kisses On The Bottom. מ־2012. מצד שני יש גל ההתעניינות המחודש בביטלס.
אלבומו הראשון זה שש שנים, לוו בהצהרה שהבטיחה “אוסף של הצצות נדירות וחושפניות לזיכרונות שמעולם לא שותפו קודם”. המעריצים אף פעם לא מתעייפים מלשמוע את סבא הפופ בעל העיניים הנוצצות מספר שוב את אותם סיפורים ישנים, אז מי לא רוצה מסע קסום במנהרת הזיכרונות במיוחד כשזה פול מקרטני? באלבום הסולו ה־21 שלו הוא חולק כבוד לאמו ומעלה באוב את שורשיו ממעמד הפועלים בפרבר ספייק שבליברפול, שבו נמצאת הדרך שעל שמה נקרא האלבום. מה שהכי מרשים ב־“Dungeon Lane” הוא עד כמה הוא נשמע רענן, כשהוא מזגזג בין בלדות אקוסטיות עדינות (סינגל הבכורה “Days We Left Behind”), רוק אצטדיונים מלא ביטחון (“Come Inside”) ופופ תזמורתי סוחף (“Momma Gets By”). אם מקרטני הוכיח דבר אחד מאז שהצטרף ל־The Quarrymen ב־1957, זה שהוא רחוק מלהיות כבול לסאונד או סגנון מסוים.
מקרטני הפיק את האלבום יחד עם אנדרו ואט בן ה־35, מפיק צעיר ונחשב; השניים דחסו סשנים לאורך ארבע שנים, בכל פעם שלוח הזמנים העמוס של האמן בן ה-83 אפשר זאת. מתוך הערצה לגיבור שלו, ואט הוביל את הפרויקט והתרגש להקליט את השיר האלגי “We Two” על אותו טייפ ארבעה ערוצים של Studer שבו השתמשו הביטלס כדי ליצור את A Day In The Life.
יש שבריריות נוגעת ללב בקולו המזדקן של מקרטני (חוץ מהרגעים שבהם הוא מתפרץ בשיר הפתיחה הפרוע “As You Lie There”)
Days We Left Behind” הוא הרגע קורע הלב האמיתי של האלבום, כשפול מתייחס ל“קוד הסודי” שחלק עם ג'ון לנון , גם בלי גילויים מרעישים באמת, תענוג להתלוות למקרטני כשהוא חוזר למקום שאליו תמיד השתייך.
יש כאן כמה שירים שלא לגמרי פוגעים במטרה, אבל בגדול – מקרטני נשמע חיוני מתמיד ומגיש אלבום סולו שניצב לצד העבודות הטובות ביותר שלו. יש בכתיבה שלו איכות עמוקה של התבוננות בפרטים, שבולטת במיוחד בשירים הנוסטלגיים ביותר כאן, והיא זו שגורמת לאופטימיות הנצחית שלו להרגיש מוצדקת ואמיתית.
פול מקרטני The Boys Of Dungeon Lane
