נכון. קחו את הכותרת הזו. כשמאזינים לשירים שלך אתה נשאר בטווח כל הגילים שלך. צעיר בן 16, בוגר בן 50. קשיש בן 70. לשירים אין תאריך תפוגה.
אני עדיין מטורף על פול סיימון אחרי כל השנים האלו. סינגר-סונגרייטר כמו סיימון ממשיך להיות ידידך הטוב, גם כשאינך מכירו אישית. אני לא יכול בלי פול סיימון פעמיים בשנה לפחות. לפעמים יותר. הוא מחזיר אותי למחוזות שאני מתגעגע שוב ולשוטט בהם כמו תייר לא מזדמן שחוזר למקומות אהובים בעברו. לנסח תיאור קצר המגדיר אותו? סיימון הוא מבחינתי משורר הפופ – ובלי שמץ של הפרזה. משורר הפופ. סטורי טלר אותנטי. ואת הסיפורים שלו לא משעמם לשמוע בפעם האלף. השירים של פול סיימון אפילו אינם עושים קאמבאק, כי סיימון הוא מסוג האמנים שחוק ההתיישנות לא חל עליו
ביוגרפיות ארוכות משעממות, אבל כיוון שהוא "ידידי הטוב", מסקרן לדעת איך הכל התחיל. שאלנו את הגוגל. תאור הכי קצר ויבש של ההתחלה: הוא נולד ב-10 באוקטובר 1941 בניוארק, ניו ג'רזי. גדל ברובע קווינס, ניו-יורק. התיידד עם חברו לכיתה, ארט גרפונקל, בעל טנור יפהפה, מלאכי. השניים הקימו את "טום וג'רי", כשם הדמויות מהסרטים המצוירים. בשנים 1957-8 שמם התבסס במצעדי הפזמונים עם Hey Schoolgirl. שניהם היו אז בני 16 בלבד. בואו נקפוץ 13 שנים קדימה: , ב-1970, אחרי שהוציאו את האלבום האלמותי Bridge Over Troubled Water – הצמד מתפרק. סיימון חוזר לסולו. אלבום ראשון Paul Simon יוצא ב-1972. לא הצלחת ענק כמו Bridge, ועדיין נמכר במיליון עותקים, גם בזכות הסינגל "Mother and Child Reunion". אגב, אם מדברים על "ריוניון", היה איחוד מחדש: סיימון חזר לגרפונקל וגרפונקל חזר לסיימון. ההופעות שלהם בארץ היו על תקן Reunion או מה שמזכיר שירו של סיימון על חברים ותיקים – Old Driends, שנוגע גם בגילו העכשווי – 80.
"חברים ותיקים, חברים ותיקים/ יושבים בפארק כמו מאחזת ספרים/ עיתון מתעופף בדשא … חברים ותיקים, חברים לחורף, הישישים/ איבדו מעילים/ ממתינים לשקיעה/ קולות העיר מסתננים מבעד לעצים/ נוחתים כאבק על כתפי החברים הותיקים/ אתם יכולים לדמיין אותנו שנים מעכשיו/ מחלקים ספסל בפארק בשקט/ כמה נורא מוזר להיות בן 70/ חברים ותיקים/ זיכרון שחולף על אותן שנים/ בשקט חולקים אותם פחדים/ זמן שהיה איזה זמו היה/ זמן התמימות/ זמן של אמון/ זה היה מזמן/ יש לי צילום/ שמור על זכרונותיך/ הם כל מה שנשאר לך"
השירים הם יותר מזכרונות. תקשיבו להם למטה.
*** "גרייסלנד" בהופעה בהייד פארק: תחילתו של השיר כשפול סיימון הרגיש צורך להיחלץ מד’ האמות של האולפן הסגור כדי לשאוב השראה, ויצא לדרום אפריקה (תוך סיכון שיחטוף על הראש, כיוון שדרא"פ הייתה אז תחת שלטון האפרטהייד) כדי להתחבר עם בכירי המוסיקאים שם. מהמשתתפים הבולטים באלבום – הגיטריסט ריי פירי והלהקה הווקאלית "ליידיסמיתס בלאק ממבזו".
התוצאה – אלבום מופלא שעוסק בבעיות אתניות פוליטיות, ולמעשה האלבום הראשון שלימים יהיה טרנד "מוסיקת העולם". (סיימון תמיד חיפש את הצליל האתני האקזוטי לשיריו ולא מטעמים אופנתיים) חיבורים בין פופ אפריקני לפולק אמריקני ללא סימני תפרים גסים. תערובת נהדרת של קולות ומנגינות
פול סיימון מסיבת עיתונאים בתל אביב יולי 2011
