אכן, חיכינו מסוקרנים למפגש אפרת גוש–יוני בלוך. ללא ספק: אירוע במוסיקה המקומית אחרי כל השנים האלו שבהן נעלמו. בלוך הוא האחד שיכול לשחרר אותה, ההומור, הבלתי אמצעיות. החברות. השירים שכתב לה יחד עם ברק פלדמן. עוד נחזור אליהם.
רגע, התגעגעתם לאפרת גוש? לפי הסולד אאוט באולם "אסיה" במוזיאון תל-אביב, יש מי שחטפו את הכרטיסים. היא עשתה הכל כדי שעל החזרה שלה ידברו בכל העיר כחלק משיקומה (*) אפילו כותב שורות אלו, לחץ את ידה בחשכה, כשהיא טיפסה במעלה המדרגות להתחכך. הרמת הגבה – מה היא מחפשת בתוך הקהל בסגנון שלמה ארצי של קיסריה? אז זה הסיפור של הדף החדש. ככל הנראה, חלק ממה שהיא נותנת בשביל אהבה מחודשת.
"לא ראיתי" הוא השיר הראשון שהחזיר אותה לבמה לספר את הסיפור שלה. תקשיבו.
גם השיר הבא הוא חלק מהקאמבק – "בחדרה מול מראה היא עומדת/ אחרי שנות ישיבה ממושכת / יד ימין מכסה ובשמאל מעסה/ שד חולה ראש מורכן היא נפרדת/ ובמי להטיל האשמה היא שואלת/ שאיני מזהה באותה בבואה/ את החן שעיטר פרצופי בעבר/ כל שנה ושנה עמוק בבשר". לא עוד לא מאוחר מדי/ רגעי געגוע הם שקר של זמן/ אחרי השבר רוח מבשרת מרחיקה מועקה/ ממחר דף חדש ממחר".
אפרת גוש בדף חדש. אוזניי עשו מאמץ לא קל להקשיב למילים בקולה הגבוה, הקר משהו. "מצעד הגאווה", שיר תסכול על מפגש טראומטי עם "גבר גדול" (אחד מאותם "דרקים", שהיו בחייה, כפי שהיא מתארת) , אבל עם מסקנה ש"המשך דרכי תלוי רק בי, החופש להחליט טמון בכל רמזור ירוק"…
פסטיבל הפסנתר נתן לאפרת גוש אור ירוק. המשך דרכה טמון רק בחופש להחליט אחרי כל השנים הקשות. על יוני בלוך היא אמרה: "אחרי שנפגשנו החיים שלי השתנו". בלוך ביקש לשבור את הקרח, וגילה כי במקור אפרת גוש נקראה "גושקה" שמשמעותו בפולנית "מריר".
השיר (של יוני) שהם שרו היה הכל פרט למריר. הוא ביטא גם את שובו של בלוך לעולם המוסיקה המקומי. זה הולך ככה: "לילה/ בואי ונברח רחוק מכאן/ בואי ונשאיר את העולם/ מאחור להסתדר אני אדאג לך/ תוכלי לישון את כל הנסיעה/ ותחשבי על כל מה שהיה/ ותראי איך זה עובר".
אפרת גוש יוני בלוך "נוף אחר" פסטיבל הפסנתר 2021
"מגרד" למילים של ברק פלדמן חשף עינוג זוגי נפוץ (הגירוד בגב) בדואט מחויך עד מצחיק, ואם בלוך ביקש "לשבור קרח" – זה הדואט הזה, וגם השיר – "לא קל לא פשוט", מעין היפ הופ שהקדים את זמנו ב-2010. יוני בלוך משתובב בתיאור יחסו למגע אהבתה. לא פשוט הוא (מגעה), מסתכם בתשוקה חסרת תקווה, המנסה לעורר את גופו התשוש. מייצרת אף כאב, עד כדי שהגוף פיתח "סיבולת לב ריאה" (מינוח מתחום הכושר הגופני) כנגד, וגם רצון לישון, ולכל היותר מוצא מפלט בחלום ביזארי שמתרחש בלב ים. פופ קברטי קליל, שהשאיר על הבמה את החיוך הקונדסי של יוני בלוך.
אפרת גוש יוני בלוך "מגרד" פסטיבל הפסנתר 2021
החיוכים נעלמים ב"הסליחה ואני" ומתחלפים בטון עגמומי. קולה של גוש רוטט, כשהיא חוזרת לסיפורי היחסים הטראומטיים שלה עם גברים: "מתי חשבת על הפעם הראשונה/ שהיינו יחד במיטה?/ כמה חיים יכולנו להיות רק שנינו יחד. נשארנו בלעדיך, לבדי/ נשארנו בלעדיך, אהובי." כנ"ל – "מה שקרה" של ברק פלדמן ויוני בלוך. גוש מתיישבת עם הגב למתופף ושרה: "מה שקרה שהתאהבתי/ ומה שרע/ שלא רציתי להתאהב".
אפרת גוש "הסליחה ואני" פסטיבל הפסנתר 2021
אפרת גוש "מה שקרה" פסטיבל הפסנתר 2021
גם "כשתמיד אתה בא" מצטרף לקבוצת השירים הזו, אלא שכשמדובר בלהיט, הקהל מצטרף, גוש מושיטה לו מקרופון, והעצבות נמהלת בשמחת המוכר. "תמיד כשאתה בא/ אני טיפה יותר/ יודעת שאסור/ אבל זה לא עוזר לי/ לא עוזר / כשאתה בא/ אני שומרת מחזיקה/ עד שהכל עובר/ אני יודעת למה באת/ ומה אסור שייאמר"
אפרת גוש "תמיד כשאתה בא" פסטיבל הפסנתר 2021
הקצביות והחיוך חזרו ב"מגדלור" (אלמגור-וילנסקי) המוכר משושנה דמארי. גרסת פאנקי, באיטרפרטציה מאונפפת, שנשמעת סתמית, אפילו מזלזלת במקור.
ב"גוש תרימי", שיר עידוד עצמי", ביקשה מהקהל להצטרף אליה בקריאות ("גוש תרימי") מביכות. אהבתי יותר את ההצטרפות ב"דיאטה", שיר יפהפה גם הוא מבית היוצר של ברק פלדמן-יוני בלוך, שבו גוש שרה בליווי פסנתר על מי שעוד "תגיע רחוק".
אז ככה: אם היא שומרת על רמת הביצועים, העיבודים והנגינה של ההופעה בפסטיבל הפסנתר – תגיע גם תגיע. יש לה מופע!
נ.ב. צפירת הרגעה – הממתינים להדרן קיבלו את מבוקשם: "לראות את האור" ואת "אאאה".
אפרת גוש "דיאטה" פסטיבל הפסנתר 2021
* מתוך האינסטגרם של אפרת גוש: "רבים שואלים אותי לאן 'נעלמתי'. התשובה הפשוטה היא שנאלצתי לקחת הפסקה מהעשייה הבימתית, ולטפל בעצמי, למעני ולמען משפחתי. בשלוש השנים האחרונות אני מתמודדת עם התמכרות לאלכוהול, ועושה כל מה שרק אפשר על מנת להחלים ולהבריא".
אסף מידן פסנתר ומחשב / שרון פטרובר תופים וביטים / אברי בורוכוב בס וקונטרבס / מתן לוי חצוצרה / אמה בלאו טרומבון
צילומי סטילס: מרגלית חרסונסקי
