היום ליבי אלייך יאיר/ היום קולי עלייך ישיר". מי שר ככה היום? נשאל את זה קצת אחרת: מה לא נאמר עוד על האהבה. שחקו אותה עד דק. והנה בא קובי אפללו, ואומר לנו: היי, שכחתם שגם אני מאוהב. ואפללו אכן אוהב להיות מאוהב. לו יש קול של תפילה תמה שמוציא את זה לפועל. ויש לו שיר געגועים לגעת בו. ותפילותיו – געגועיו.
אחרי שהאזנתי לדיסק, זו התחושה. אין כאן טרגדיות. אין כאן טראומות. אפללו מקדש את האהבה באשר היא, הולך בעקבותיה. ורצוי שתהיה אהבת חיים, כמו שאומר אחד השירים.
צריך קול כמו של קובי אפללו לעורר השראה אצל המעבד והמפיק המוסיקלי לעשות עיבודים, שיקחו את היוצר והזמר למחוזות, שיחלצו אותו מקיטש דביק. הקול גבוה מסולסל, נעים זמירות שחולם כי היא תגיע אליו להבין סודותיו. מסתתר בתוך רגשותיו. העיבוד וההפקה של עמוס בן דוד פותחים את אפללו כמו פרח באביב.
קול הנשמה האותנטי נשזר יפה באקוסטית של גיא בוקאטי ב"מה שהלב בחר", וכל זמן שהטקסט נשאר על הנייר – זה כמעט כלום. אהבה. בחירת הלב. הכי נדוש שקיים. כמעט רוב השירים הם כאלה – מילים יפות של אהבה, געגועים ושקיעות, אבל המוסיקה והטונים לוקחים את זה לחלקה של אפללו, פופ קליל אך אותנטי. גם כאן ב"מה שהלב בחר" ההפקה המוזיקלית קישטה את השיר אפילו באלמנטים ממחוזות קלטיים. "אין לי דבר אחר חוץ ממך, תביני", נושא אפללו קול תחינה. אילו הייתי נערה/אישה מחוזרת – הייתי מאמין לו. ושוב המוסיקה מסביב מעדנת ומבליטה את הרגש העז.
עמוס בן דוד בחר עיבוד פולק אקוסטי קצבי יפהפה לשיר "סימן", וגם כאן המילים האלו עשויות היו לייצר משהו מתקתק ודביקי – "אני ששבוי בקסמך כשאת בלבי". והנה עוד הפתעות: צליל הנבל (תומר בכר) ב"נשקיני" וצליל האקוסטית הבהיר והחם (גיא בוקאטי) ב"ים הרחמים" – איזו מנגינה יפה, (דוגמית צליל למטה) שיר פשוט על הווייתו של הבנאדם בעולם הזה עד שהוא יגיע לעולם הבא. "ים הרחמים" – השיר שאני לוקח לאי בודד מהדיסק הזה.
וההמשך – ים האהבה מוצף בנחשלולי הרגש של אפללו – "תהפוך את העולם" – טקסט כתוב נאיבי, אבל כמו כל הדיסק הזה הלחן והעיבוד מחלצים אותו מפשטנות. סוג של אתניות מקומית. שעטנז. ים תיכוניות, לטיניות, פלמנקו, פולק. "טורונה" הוא שיר לא מקורי ראשון בדיסק – לחן עממי ספרדי עממי למילים של דידי מנוסי. אפללו מסלסל את זה כזמר פלמנקו, עם מחיאות כפיים ורקיעות.
והנה עוד שירים מלודיים נוגעים ומגיעים – יפים בפשטותם – "שיהיה לך טוב", "בא מן השתיקה".
אני מוכן לקבל את השירים האלה בדיוק בקומבינה הזו – טונים גבוהים-רגשיים העיבודים אקוסטיים האלה של עמוס בן-דוד, במנגינות המלודיות האלה, בקול הנשמה הזה שנע על תדר של רגש שמפעים. בהרכב הנגנים המצוין הזה.
קובי אפללו בא מן השתיקה
בתמונה למטה – המעבד והמפיק המוסיקלי, עמוס בן דוד
4 תגובות
נתקלתי בדי הרבה ביקורות הנוגעות לאלבום המקסים של קובי , ובמקרה הגעתי גם לאתר הזה ואני מוכרחה לציין שמה שאתה כתבת הכי אמיתי ונכון וקולע לדעתי !
אני אמשיך לבקר באתר , ואני מאחלת לקובי המון הצלחה כי מגיע לו , קניתי את האלבום כבר ואני לא מפסיקה לנגן אותו .
איזה יופי איזה כייף
באתר אחר טעמתי מעט משירי הזמר המופלא הזה – אני לא הולכת לרכוש הדיסק אלא רצה – טסה לרכוש אותו ממליצה בחום.
קובי אפללו הוא הדבר הכי מיוחד, מרגש ונפלא שקרה למוסיקה העברית בשנים האחרונות. יש שעדיין לא הבינו ויש כאלה שכן. אלה שעוד לא – יבינו בקרוב מאד.
איחולי הצלחה ענקיים וכן ירבו מוסיקאים מסוג זה.