צהרי שישי, 3 בינואר 2020. השיר האחרון במפגש סיכום דרך שמחבר שני מוסיקאים, מלחינים ומעבדים. דוד קרובושי ליד הפסנתר. קובי אשרת לוקח מקרופון כדי לשיר את השיר שמסכם חייו של מוסיקאי בן 75, שנאבק לאחרונה במחלת הסרטן וממתין להשתלת כליה. אחרי כמעט שעתיים של מצעד זמרים וזמרות שביצעו את שיריהם, הגיע "השיר הבא". יש רגעים שריגוש הופך לצימרור. אשרת, מוסיקאי ורסטילי שכתב מאות שירים, וביניהם "הללויה" האלמותי שזיכה את ישראל באירוויזיון, שר את שיר חייו.
המילים של אהוד מנור ז"ל שימשו השראה לאחד הלחנים היפים שיצאו מקובי אשרת. מנור כתב על חברות כמקור יציאה מאופל אל אור, שאיבת כוחות מחודשים כדי לחזור אל מלאכת היצירה היומיומית, שבאמצעותה מוצאים מנוחה לנפש. שיר ארס פואטי העוסק במחזוריות של שפל וגאות בחיים וביצירה עצמה. כשנדמה לך שאור היום כבר לא ישוב, אתה מבין באמת מה חשוב, ודחף היצירה מתעורר בך מחדש. מהות היצירה. מהות חיים.
כשקובי אושרת שר את השיר בליווי הפסנתר של דוד קריבושי ולהקת "חלב ודבש", קיבלנו את התמצית המזוקקת של התחושה, שנעה מתוגה להתאוששות רוחנית. אשרת אינו זמר של קדמת במה, אלא שבביצוע הזה הצליח להגיש את השיר הכי אישי ואמיתי שלו.
צילומים: מרגלית חרסונסקי
בסוף היום בקצה המסלול, / מעברו האחר של ההר התלול, / כשאתה אוסף את השברים,
מה נשאר בעצם? רק כמה חברים.
בתוך השחור, בלב הערפל, / בעומקו הדומם של הים האפל, / כשאתה רואה את השקרים,
מה נשאר בעצם? רק כמה חברים.
וכשנדמה שאור היום כבר לא ישוב אתה מבין/ פתאום מה באמת חשוב / ויש בך רצון ויש לך סיבה
לחשוב כבר על השיר הבא.
מתוך הצל, מתוך המבוכה / נפשך וליבך שוב מוצאים מנוחה / כשאתה חוזר אל השירים
ולוחם בעצב, עם כמה חברים.
בתוך השחור, בלב הערפל, / בעומקו הדומם של הים האפל, / כשאתה רואה את השקרים,
מה נשאר בעצם? רק כמה חברים.
וכשנדמה שאור היום כבר לא ישוב אתה מבין/ פתאום מה באמת חשוב / ויש בך רצון ויש לך סיבה
לחשוב כבר על השיר הבא.
וכשנדמה שאור היום כבר לא ישוב אתה מבין/ פתאום מה באמת חשוב / ויש בך רצון ויש לך סיבה
לכתוב כבר את השיר הבא.
בסוף היום בקצה המסלול, / מעברו האחר של ההר התלול, / כשאתה אוסף את השברים,
מה נשאר בעצם? רק כמה חברים.
