דיוויד קרוסבי, סטפן סטילס וגראהם נש עזבו את להקותיהם – הבירדז, באפלו ספרינגפילד וההוליס כדי להקים את הסופר טריו ב-1968. אז הם כמובן, בחלומותיהם הכי מוטרפים, לא היו חוזים שכעבור 37 שנים יצא אוסף אולטימטיבי של 19 שירים מארבעה אלבומים שמשתרע מוודסטוק של 1969 ועד Daylight Again של 1982. כתיבה ייחודית, הרמוניות מופלאות והיכולת של שלושה מוסקאים שונים לחבור זה לזה כדי להוציא לפועל מוסיקה שהיו בה לא מעט מסרים פוליטיים.
אלבום שמצדיק את התיאור שהתנו להם כ"קול של דור שלם". הטריו הזה ממשיך להישמע טרי ורענן, למרות שהוא ממוקם כבר בקומות הראשונות של מוזיאון היכל התהילה של הרוק. טריו הרמוניות מופלאות, שעדיין קשור בטבורו האומנותי לעידן וודסטוק, ולא בכדי מכנים אותם "הקול של הדור ההוא" מהשישים, וזה הקול שהיה ממובילי מחנה המחאה הפוליטי נגד מלחמת ויטנאם. אלבום אוסף עם "ג’ודי בלו אייס", "לונג טיים גון" (על הרצח של ג'ון קנדי), "סאות’רן קרוס", "מאראקש אקספרס", "הלפסלי הופינג". ההרמוניות שלהם הן משהו שהזמן לא יכול להרוג.הייחוד של קרוסבי, סטילס ונאש הוא קודם כול בהרמוניות הקוליות . זה לא רק “לשיר יפה ביחד”, אלא לבנות צליל שבו שלושה קולות שונים מאוד מתחברים למרקם אחד, עשיר, מדויק וחם, שהפך ממש לסימן ההיכר שלהם. גם היכל התהילה של הרוק מדגיש שהם נולדו מתוך להקות שכבר נתנו מקום מרכזי להרמוניה, ושהם הביאו איתם זהויות מוזיקליות חזקות עוד לפני שהתאחדו.
עוד דבר שמייחד אותם הוא שהם היו סוג של סופרגרופ של כותבי שירים, לא רק של זמרים. כל אחד הוא בעל רקע אחר ועם אישיות, ולכן המוזיקה שלהם משלבת בין אינטימיות של סינגר־סונגרייטר לבין עוצמה של להקת רוק. התוצאה היא שירים שנשמעים גם אישיים מאוד וגם גדולים ורחבים מבחינה קולית. מבחוץ שומעים יופי קולי כמעט מושלם; מתחת לזה יש מפגש בין אגו, כישרון עצום, והשקפות שונות. המתח הזה לא החליש את המוזיקה. הוא דווקא נתן לה עומק. לכן הרבה מהשירים שלהם נשמעים גם מלוטשים וגם אנושיים מאוד.

קרוסבי סטילס ונאש הלהיטים הגדולים וידיאו: Teach Your Children