רן דנקר אליה רוסיליו

רן דנקר ואליה רוסיליו – מלאכית

רן דנקר ואליה רוסיליו

מילים ולחן: אליה רוסיליו עיבוד והפקה: מאור שושן
3.5/5

גברים יכולים לבכות גם בשקט. מלנכולי לייט. אליה רוסיליו מוציא עוד שיר אהבה נכזבת  מהמחברת שלו. "המלאכית" קרא לה.  ישות על-טבעית. מתחבר עם "עפה מכאן". נזקים? – ניפצה אותו לחתיכות. השיר לא מספר הרבה, פרט לכך שהוא נותן לפצע בליבו איזה 30 שנה להירפא. אין כאן מימד עומק פסיכולוגי, רק נסיון לתאר  חוסר האונים. עוד שיר געגועים שגרתי.
המנגינה והטון מפצים על הטקסט הקלוש. רן דנקר שר מלנכולי-מחוספס-מעודן. המנגינה משרטטת הלך רוח. אין בה מהלכים שוברי קו הדכדוך. גם העיבוד משתתף בצערו של האיש העצוב במינימליזם חורפי, שעוטף את זמר הבלדות, מהסוג שבלעז נקרא Crooner, זמר הג'אז האמריקני הישן והטוב בעל  sentimental singing style, משדר בטבעיות את התחושה, אינו חוצה את הקו האינטימי מלנכולי שקבע לעצמו. יש בביצוע הזה בגרות מבוקרת יפה.
קליפ:  מילא הפנים של יעל שלביה שנמרחות על פניו, אבל מדוע היוצר מכניס את עצמו לסרטון באופן הכי סתמי.

בימוי קליפ: אבי בן זקן רן דנקר ואליה רוסיליו 

אמרתי לעצמי / תמיד היא חוזרת / היום היא תחזור
גם אם חורף אצלי בלב / היא לא תירטב / אבל נרגיש את הקורוהיא הייתה המלאכית שלי / יומי ולילי הכל בשבילי / ואיך היא פגעה בי
איך היא ניפצה אותי / לחתיכות
אוווו המלאכית שלי / יומי ולילי הכל בשבילי / היא עפה מכאן
לא הייתי מוכן / לקבל בלב מכה כזאת

האמנתי לדמעות שלה / לכל מילה לא מחפש הוכחות
מקווה שעד אלפיים חמישים / הפצע בלב שלי יכאב קצת פחות

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן