צריך להודות: יוצרים מוסיקאים ישראלים רבים הם חקיינים בני חקיינים כשמדובר בהשפעות מבחוץ. לא תמיד הדברים נאמרים בגנותם. המוסיקה של שגיא איילנד היא פיור פולק, נמצאת לגמרי במחוזות השישים שבעים בין Contemporary folk music ל-Folk ל – Country.
הפשטות מתחילה מהטקסט. האוהב מודיע לה שהוא חוזר. שהכל בסדר. מודה שהיא טובה אליו. שלא תדאג. משהו כמו: don't worry be happy. באוריינטציה עממית – התוכן בסדר. הצל"ש הוא על ההתאמה לעברית במנגינה, בהרמוניה, בעיבוד האקוסטי, פחות על הביצוע הקולי. גם אם הוא אמור להיות פשוט ו"עממי", עדיין דורש ליטוש.
מוסיקלית זה נשמע מעט מיושן. אם כבר פולק בנוסחים של פעם – למה לא ללכת על הפקה שיש בה נגיעות של העכשיו. זה חסר כאן.
שגיא איילנד והאיים האבודים אל תדאגי לי
אל תדאגי לי, אני נוחת בבוקר יום ראשון/ אל תחכי לי, הדליקי את הדוד, כבי את האורות ולכי לישון
ימים רבים הייתי שם, רחוק ממך ולא העזתי להטיל ספק/ אחרי הכול אני מודה על מה שיש, ומה שיש לי זה הרבה
את טובה אליי….. את טובה אליי….
אל תעצבי לי, הכול בסוף חוזר אל המקום/ אל תשתני לי, היי כמו שאת, אני אוהב אותך מיום ליום
ימים רבים הייתי שם, רק עם עצמי ועוד מעט זה זמן להתעורר
הקשיבי אל קולות הרחוב ואז תדעי, האיש שלך עכשיו חוזר אלייך
את טובה אליי…..את טובה אליי….. את טובה אליי…..
אל תדאגי לי, אני נוחת בבוקר יום ראשון
