אמר רבי ישראל ממודז'יץ: "אומרים שקרוב עולם הנגינה אצל עולם התשובה, ואני אומר שעולם הנגינה הוא עולם התשובה עצמו". קחו את המשפט הזה וחברו לחדש של שולי רנד. יש כאן ניגון יפהפה בהשפעת המסורת, ויש כאן מהות התשובה בפירוט הטפל מול העיקר בדרך השלילה. מה אינה התכלית של בואי לעולם הזה לעומת סיבת הסיבות להווייתי: "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל/ לְהִתְבּוֹנֵן וּלְנַגֵּן…" כפי שנאמר לעיל: עולם הנגינה הוא עולם התשובה.
ואם נגינה – אז מוסיקה מהסוג שאינה משאיר מקום לספק: עונג של מוסיקה חסידית, כל טוב של צלילים שמחברים אותך למעגל גם אם אינך בעל תשובה. מערב ומזרח  נפגשים בצומת שולי רנד בעיבוד עשיר של אסף תלמודי שחווה את הנרטיב בשיתוף תזמורת ססגונית ושירת יחדיו. אין כאן דרמה. יש כאן חיוך ושמחה מתוך השלמה עם עצמך, ויש כאן חזרה למוסיקה חסידית משיבת נפש.

*** שולי רנד על השיר: "לפני כשנתיים השמיע לי אסף תלמודי כמה ניגונים נפלאים של מוזיקאי בשם אמיל קרויטר. בין כל הניגונים זהר לעומתי ניגון אחד שנכנס לי בשמחה אל תוך הלב וקבע שם את מושבו. כשהשמעתי אותו הניגון לאנשים, ראיתי שהוא עושה אצלם את אותה פעולה, נכנס, מתיישב על הלב ולא עושה קולות של מתכוון לזוז משם. מאד רציתי לעשות איתו משהו. ניסיתי לכתוב לו טקסט, אפילו ניסיתי לשלב אותו במופע ׳תשליך׳, אבל הניגון סירב ודחה אותי בנימוס ובאמתלות שונות ומשונות.
"לפני חודשיים באתי לאולפני "המאפרה" והשמעתי לתלמודי התחלה של שיר ותוך כמה רגעים הניגון פשוט היה שם. כאילו חיכה לרגע המתאים לבוא ולספר את הסיפור שלו. נכנס לתוך השיר, חיבר אותו, עטף אותו ומכאן הדרך ל׳עוקר הרים׳ הייתה קצרה".

שולי רנד עוקר הרים במאי: שולי רנד צלם ראשי: ג׳ייסון גילברט

אֲנִי לֹא בָּאתִי לְעוֹלָם כְּדֵי לִהְיוֹת תַּלְמִיד חָכָם/ עוֹקֵר הָרִים וּמְשַׁבְּרָן וְטוֹחֲנָן דַּק דַּק/ לֹא בָּאתִי לִהְיוֹת קוֹצֵץ בִּנְטִיעוֹת, בְּאֵשׁ קוֹדֵחַ.
לְכָאן לֹא בָּאתִי בִּכְלַל כְּדֵי לְהַפְרִיחַ לְחָלָל/ שִׁבְרֵי מִלִּים וְאוֹתִיּוֹת וְדִבּוּרִים סְרָק סְרָק/ לֹא לִהְיוֹת חוֹגֵר הַמִּתְהַלֵּל בְּטֶרֶם יְפַתֵּחַ.
כְּמוֹ כֵן הֻגַּד לִי בְּבֵרוּר כִּי לֹא הֻשְׁלַכְתִּי לְעוֹלָם עָכוּר/ לָתֵת עֵינִי בִּפְרִי אָסוּר, אָבָק פּוֹרֵחַ/ בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל/ לְהִתְבּוֹנֵן..
אֲנִי לֹא בָּאתִי לְצַעֵר, לְקַנְטֵר/ לְהִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹנוֹ שֶׁל הֶחָבֵר, לִרְקֹד עַל דָּם דָּם דָּם,/ לֹא בָּאתִי לִהְיוֹת מַחֲלִיק לָשׁוֹן, כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ.
וַדַּאי שֶׁלֹּא בָּאתִי לְתַכְנֵן, לְהִתְעַנְיֵן/ לִשְׁלֹחַ יָד בַּעֲרוּגָה שֶׁל הַשָּׁכֵן, הֲיִתָּכֵן, כֵּן כֵּן/ לֹא בָּאתִי לִהְיוֹת לִסְטִים אוֹרֵב בְּצַד הַדֶּרֶךְ.
וּכְבָר נָהִיר לִי וּבָרוּר כִּי לְעוֹלָם יִהְיֶה לִבִּי שָׁבוּר/ וּמָה יוֹעִיל לִי רֹב מִרְמוּר, וּמָה לִי לְהִתְלוֹנֵן/ בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל/ לְהִתְבּוֹנֵן וּלְנַגֵּן..
(פזמון)
אֲנִי לֹא יָרַדְתִּי לָעוֹלָם כְּדֵי לְהַכְחִישׁ אֶת הַקַּיָּם/ בַּחֲקִירוֹת וְעִיּוּנִים וְדִקְדּוּקִים דַּק דַּק/ לֹא בָּאתִי לְהַלֵּךְ נְטוּי גָּרוֹן וּמִתְנַפֵּחַ.
לְכָאן לֹא בָּאתִי בִּכְלַל כְּדֵי לְהַרְעִיל אֶת הֶחָלָל/ בַּחֲרָמוֹת וַחֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים סְרָק סְרָק/ לֹא בָּאתִי לְבַיֵּשׁ אַף אֶחָד, לֹא בָּאתִי לְנַצֵּחַ.
וְלֹא נָהִיר וְלֹא בָּרוּר, מָה יִהְיֶה הַסּוֹף שֶׁל הַסִּפּוּר/ הַאִם בָּרוּךְ, הַאִם אָרוּר, לֹא יָדַעְתִּי/ בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל/ לְהִתְבּוֹנֵן וּלְסַפֵּר..
כִּי אַתָּה סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וְאַתָּה מָלֵא כָּל עָלְמִין/ אֵין לִי אֱלוֹ-הַּ מִבִּלְעָדֶיךָ וְלֵית אֲתָר פָּנוּי מִמֵּךְ..

שולי רנד פייסבוק