"זה קצת מסובך" של שחר סוויסה הוא שיר שמנסה לחבר בין ראפ אישי, פופ מלודי ודרמה קולנועית. יש בו רעיון רגשי חזק – אדם שמרגיש שאיבד את מרכז הכובד של חייו בעקבות פרידה – אבל הוא נאבק בין שני כיוונים: מצד אחד שיר אהבה אינטימי, ומצד שני מופע ראפ של הברקות, רשימות והשוואות. שני הכיוונים אינם תמיד מתחברים.
הרעיון המרכזי של בתי הראפ הוא פשוט: הדובר מנסה להסביר עד כמה חייו חסרים באמצעות השוואות לעולם שסביבו המכיל שפע מצליחנים מפורסמים.. בהתחלה זה עובד: "כמו סטיב ג'ובס בלי התפוח", "כמו מכבי בלי מיקי" אלו פערים שקל להתחבר אליהם.  אבל אז מגיעה שורה ארוכה מאוד של השוואות:
בשלב מסוים הרשימה מפסיקה לשרת את הרגש ומתחילה להפוך לתרגיל כתיבה. המאזין כבר מבין את הרעיון אחרי ארבע או חמש דוגמאות. כל עשר הדוגמאות הבאות אינן מעמיקות את התחושה אלא מאריכות אותה.
זו נקודת התורפה המרכזית של השיר. יש השוואות שיש להן כוח רגשי: "כמו להרגיש שלם בלי שיש לי אותך."/ זו למעשה השורה היחידה שמסכמת את כל הרשימה. אבל אחרות נשמעות כמו משחק אסוציאציות אקראי: "כמו עסק שחור בלי קוואמי ולירון.", "כמו פונץ' בלי יוסי בבליקי.". מי שאינו מכיר את ההקשרים יאבד את המשמעות, והרגש יוחלף בחידת טריוויה.
הפזמון פשוט: "ואם תבואי אליי אני מחכה לך בבית…" אין כאן משחקי מילים ואין רשימות. יש געגוע.,יש פחד., יש תקווה. השאלה: "מה מנצח את הפחד?" זוהי שאלה שיוצאת מהסיפור הפרטי והופכת לשאלה אוניברסלית. הפזמון מלודי מלא רגש טעון כוונה. אפשר היה לקצר את הרשימות בחצי ועדיין להעביר את אותו רעיון בעוצמה גדולה יותר. במקום להישמע כמו רצף של פאנצ'ים, השיר היה מרוויח יותר מקום לרגש
בהמשך מתרחש שינוי מעניין. פתאום הרשימות עוסקות בחיים עצמם: "על כל חייל שלא חזר." "על כל אזרח שהופקר.", "על כל טיל כשלא היה לי ממ"ד."
כאן השיר מקבל עומק שלא היה בו קודם. הדובר כבר אינו מדבר רק על אהבה אלא על אובדן, אשמה ופחד במציאות הישראלית. השורות האחרונות: "על זה שלא הספקתי להיפרד ממך, על זה שלא השארת לי שום דבר ממך על זה שלא הצלחתי להציל אותך"  –  פתאום מתברר שהכאב אינו רק פרידה רומנטית. יש כאן אובדן גדול יותר, והטקסט נעשה הרבה יותר חד ומדויק, מול כל רשימות ה"כמו…", והשיר הופך אישי באמת.
הראפ של שחר סוויסה ברור, קצבי ומדויק, והוא יודע לעבור בצורה טבעית יחסית לשירה המלודית. הוא אינו ראפר שמנסה להרשים בווירטואוזיות טכנית, אלא מספר סיפור.
דווקא כשהוא מפסיק לנסות להיות "מתוחכם" מילולית ומתחיל לדבר בפשטות על פחד, אובדן וגעגוע – "זה קצת מסובך" – נוגע באמת..

שחר סוויסה זה קצת מסובך קליפ: תומר בן ארי

כמו סטיב ג׳ובס בלי התפוח
כמו עופר ינאי בלי צ׳ק פתוח
כמו מכבי בלי מיקי
כמו פונץ׳ בלי יוסי בבליקי
כמו ינון מגל בלי בן כספית
כמו אורי גלר בלי הכפית
כמו ניסים סרוסי בלי האשליות
כמו אביב גפן בלי התעויוט

כמו ממשלה בלי מיליון שרים
כמו לפתוח שנת לימודים בלי שביתת מורים
כמו הבארבי בלי שאול
כמו לעצור את מסי בלי פאול
כמו איילון בוקר בלי להיתקע בפקק
כמו להתחיל את החודש בלי מינוס בבנק
כמו דני אבדיה בלי חוזה מובטח
כמו להרגיש שלם בלי שיש לי אותך

אלייך
על כל מה שהיית בשבילי
והנך עדיין
איך היה לי הכל ועכשיו

ואם תבואי אליי אני מחכה לך בבית
אביט שוב בעיניים שלך
מה מנצח את הפחד
איך ננצח את הפחד
כשאת לא פה זה קצת מסובך
כמו צבא בלי גיבורות וגיבורים
כמו להיות דתי בלי שיש לך אלוהים
כמו א.ב יהושע בלי הספרים
כמו לונה פארק בלי רכבת הרים
כמו קזבלן בלי יהורם גאון
כמו שירה בציבור בלי שרה'לה שרון
כמו עסק שחור בלי קוואמי ולירון
כמו ההתנתקות בלי אריק שרון

כמו רוקי בלי סטאלון
כמו פתאל בלי מלון
כמו סמי בן טובים אני דפקתי הקופה
ולקחת לי ת׳מיליון
כמו לחיות בישראל בלי שיש לך מקלט
כמו מחרוזת מתוקים בלי שלומי שבת
כמו לשיר לך שירים בלי להיות מובך
כמו להרגיש שלם בלי שיש לי אותך

ואם תבואי אליי אני מחכה לך בבית
אביט שוב בעיניים שלך
מה מנצח את הפחד
איך ננצח את הפחד
כשאת לא פה זה קצת מסובך

על כל שיר שלא נכנס למצעד
על כל בחורה שעזבה לי ת׳יד
על כל טיל כשלא היה לי ממ״ד
על כל זמר שעקף במנעד
על כל חייל שלא חזר
על כל אזרח שהופקר
על מי ששמח ורקד וזרח וצרח
והניף לעזרה את היד

על כל פעם שלא הייתי צנוע
על כל יום שהרגיש לי תקוע
על כל דף שנמחק מהלוח
כל מבט כל געגוע

על זה שלא הספקתי להיפרד ממך
על זה שלא השארת לי שום דבר ממך
על השיר שעושה לי להישבר ממך
על זה שלא הצלחתי להציל אותך

מה מנצח את הפחד
איך ננצח את הפחד
כשאת לא פה זה קצת מסובך

שחר סוויסה פייסבוק