האם מומלץ להשתמש במטאפורות רבות בכתיבה? כמו כל דבר טוב, גם מטאפורות צריכות להיות במידה. שי המבר משתמשת בהן בכמויות. מטפורה שהשימוש בה נעשה בכוח, נשחקת ומאבדת את כוחה. שי בחרה ב"מדבר" כמטפורה ראשית למצבי ההוויה המשתנים שלה (רוח, שדה צהוב, שמש). המהות של "להיות מדבר"? להיות מדבר זה להימצא בצימאון תמידי, אולי לפתח נכונות לסבול מצבי קיצון, להתחבר למרחבים אינסופיים או המוכנות לוותר על חלקים של עולם קודם או היכולת להתבטל באופן מוחלט לפני מדרגת חיים חדשה. אולי להיפתח? מה רוצה המבר לומר? מרוב מטפורות היא מייצרת אי בהירות משטחת.
תהיה כוונתה אשר תהיה. המנגינה לוקחת את הטקסט לצליל ריחופי מתקתק, אווירה הזייה שהופכת ב"מחר אהיה מדבר" למוסיקה מזרחית מסולסלת באווירה חפלאית שמחה בהפקה משדרגת. גם אם המבנה והמוסיקה עשירים, ה"מחר אהיה מדבר" פלוס סימפול פיוט "אחות קטנה תפילותיה": מתוך תפילת ראש השנה – של אברהם כהן ז"ל (סבה של שי המבר), נשמע לי יותר התייפייפות יומרנית מאשר הבעת עומק אותנטית.
שי המבר מדבר בימוי: שי המבר, אורית פניני
אתמול הייתי רוח/ בתוך שדה צהוב/ הייתי לב פתוח/ בתוך מחנק רחוב
רקדתי בחדר/ על קצות האצבעות / אתמול הייתי שמש/ היום אני דמעות
הדלקנו טלוויזיה/ ראיתי חדשות/ כיביתי את הנפש/ שלא תוכל לראות
ששוב אצלי הגשם/ דופק בחלונות/ אתמול הייתי שמש/ היום אני דמעות
אבל מחר/ אולי אפשר/ להיות מדבר/ אולי אפשר / לנטוש עבר/אולי אפשר / מלב נשבר
מחר אהיה מדבר
היום הייתי חדר/הפכתי לקירות/ התפללו בסתר/ ארבע האמהות
שאהיה בסדר/ שאבקש לגדול/ היום הייתי שבר/ היום אני דמעות
כשתכנס בדלת/ הרוח הטובה/ ותבשר לי שקט/אחרי הסערה
אני אקום אחרת/ מארץ האתמול / היום הייתי שבר/ מחר אני הכל
אבל מחר / אולי אפשר / להיות מדבר/ אולי אפשר/ לנטוש עבר/ אולי אפשר/ מלב נשבר
מחר אהיה מדבר
