שלום חנוך לקח את "שחור לבן" מ"הרצל לילנבלום", האלבום שיצא באפריל 21, לכיכר דיזנגוף. הופעת רחוב.  העיתוי: קידום הופעה בפסטיבל התמר. הקהל המופתע מכוון טלפונים. מקשיב לשיר על הקונטרסטים של החיים– שונא קיצוניות, אוהב את החופש, שונא אלימות, "השקר שיש בעולם". השחור והלבן בתודעה של הילד=אמן אינם אותם שחור-לבן של החיים הבוגרים ללא התמימות.
השחור לבן שמבטא את הגות הכי פשוטה, את הבסיס של החשיבה הקיומית. מי לא אוהב את החופש מי רוצה למות? ה"בא לי לחיות ולא בא לי למות" נשמע כמו משפט מחאה במציאות המקומית. אבל זה אינו שיר מחאה. סך הכל התבוננות על החיים  בשחור-לבן. הכי פשוט.
צליל בס פותח את הסלואו רוק הזה שמתפתח בקצב שמדגיש את האמירה ובמנגינה שאינה מחניפה לאוזן. מתפתח הכי פשוט, ללא מעברים מיוחדים, בלי שיא דרמטי. סיפורה של תובנה שהגיע לכיכר דיזנגוף – ככה בשלהי הקיץ. בביצוע שיש בו הרהה יותר גוונים מאשר שחור -לבן בלבד.

צילום סטילס – מרגלית חרסונסקי

שלום חנוך – "הרצל לילינבלום"

שלום חנוך שחור לבן בימוי: יריב הורביץ

אוהב את השמש אוהב את האור / אוהב את החושך שונא את הקור/ כל העניין, לבן שחור/ שחור לבן
אוהב את השקט אוהב את הים / שונא את השקר שיש בעולם/ כל הזמן, לבן שחור / שחור לבן
שחור לבן, הכי פשוט / מבט של ילד מלא תמימות/ נצבע אותו אחר כך/ ביד אמן, בשלל צבעים/ שחור לבן
אוהב את החופש/ שונא אלימות/ בא לי לחיות ולא בא לי למות/ הבדל קטן, לבן שחור/ שחור לבן
שחור לבן, הכי פשוט/ מבט של ילד מלא תמימות/ נצבע אותו אחר כך/ ביד אומן, בשלל צבעים
שחור לבן/ הכי פשוט..
אוהב את השמש אוהב את האור/ אוהב את החושך שונא את הקור
כל העניין, לבן שחור/ שחור לבן/ שחור לבן, הכי פשוט ..