השיר נפתח בהקלטות של שיחות טלפון והודעות קוליות מהשבעה באוקטובר. הסימפול משייך את השיר שנכתב לפני 60 שנה עפ"י שיר רוסי כשיר ילדים לתקופה הזו. הדגימה נשמעת מאולצת משהו, אולי מחויבת המציאות אבל מאוד לא קוהרנטית לשיר.
לאה נאור לא כתבה את המילים, אלא תרגמה מרוסית. אם לדייק, המילים הן של קונסטנטין ואנשנקין. הלחן של אדוארד קולמנובסקי. בגדול – מסוג השירים הרוסיים שיש מכנים אותם "עממיים", לכן הוא אינו מזוהה עם ביצוע אחד מסוים. שמענו גרסאות של אריק איינשטיין, אסנת פז, שולה חן, הגבעטרון, ירדנה ארזי, שימי תבורי ועד ולדי בלייברג בכוכב נולד.
השיר מספר על ילד שלא רוצה לישון ונוקט בכל התחבולות כדי שאמא לא תצא ותכבה את האור. השיר המקורי מספר על אמא האוסרת על בתה הצעירה להתנשק עם אהובה.
כמה פרשנות יכולה להחיות שיר ישן, להפוך אותו מפולקלור ילדים לשיר אישי מרטיט. זהו הביצוע של שלומי שבת נטו – משדר רגש נוגעת, מגעת, מחלחלת. מחדש את השיר בפשטות אנושית שאצלו כמו תמיד נשמעת יוצאת מהלב.
*** השיר הופק במיוחד לטקס יום הזיכרון שיתקיים בעיר ראשון לציון בהפקתם של קבוצת אינטלקט בע"מ
שלומי שבת בואי אמא
כל האור מזמן הלך לו,
אל תלכי פתאום גם את.
בואי אמא, בואי אמא,
בואי שבי איתי מעט.
בעצים מכה הרוח,
וידייך כה חמות.
אל תלכי, ספרי לי אמא
איך באים החלומות.
אם פתאום מלאך יופיע,
אל חדרי יבוא בלאט,
בואי אמא, בואי אמא,
ותיראי אותו גם את.
לא, איני פוחד בחושך,
ואיני רועד בכלל.
בואי אמא, בואי אמא,
שבי איתי עד שאגדל.
