שלישיית גשר הירקון  לא ממש נתנה ביטוי לשנות השישים הסוערות,  לא מבחינת  הטראומות המקומיות, לא ספגה כמעט מרוחות מהפכת השישים  שנשבו בחוזקה מארה"ב ומבריטניה.
ההשפעות אז הגיעו יותר מהשנסון הצרפתי/ הקברט האירופאי, גם מהזמר היווני ("איילת אהבים" לפי חג'ידאקיס, "הכל בגלל האהבה" לפי מספוסרויקו), ממגוון סגנונות –  ואלס ("סרנדה לך" – נעמי שמר), טנגו ("אהבה ברמזים" של חיים חפר ודובי זלצר)  פולק אמריקני ("איפה הפרחים כולם" לפי פיט סיגר)  קצת ביטלס ("למה את לא יוצאת איתי" על פי From Me To You) מוסיקה צרפתית ("אל תכעסי זה לא אסון" עפ"י סרז' גינזבורג)
השלישייה הציגה ו חברה צעירה אופטימית, נטולת חרדות קיומיות,  הרפרטואר כלל שירי חשק ואהבה, שירי ארץ ישראל. והיום כשמקשיבים, נושבת  מהשירים בעיקר רוח נוסטלגית נאיבית משהו. ממש ימי התום.
אהבה, רומנטיקה? – "כשאור דולק בחלונך/ אני שומע איך מכתביך נכתבים שם בודאי" (עמוס אטינגר/ אלכסנדר ארגוב)  וגם "המים והרוח והחושך אמרו לי שעברת כאן יחפה" ("לילה בחוף אכזיב" – נעמי שמר), "בואי ילדה" (יאיר קלינגר) עם שלכת ורוח סתווית מייללת.
שירי חשק-חרמנות? "אל תעברי ילדה ברחוב לבד/ בשיער גולש"… כי "כל הגברים כולם יביטו בך במבט רעב" (חיים חפר – ר. בורז'ואה)  "כשאת עוברת בעירי/ היזהרי היזהרי/ שלא אחטוף אותך פתאום ואשאך לשום מקום" (ירון לונדון – אלונה טוראל) "יום יום כשאת עוברת כאן בתשע/ אנו לך שורקים מן הסולם ( "אהבת פועלי הבניין" – נעמי שמר) ולעומת זאת – נאיביות: "אם רק תבואי בחמש אתן לך פרח".
שירי ארץ ישראל? – "ואולי לא היו הדברים מעולם" … "הוי כנרת שלי… ההיית או חלמתי חלום?"  (רחל- יהודה שרת) שירי ארץ ישראל + חשק ותשוקה – "תפוח הזהב" (חיים חפר, יוחנן זראי), "שיר עולה" (דפנה אילת, עממי)
לעומת זאת – כל מיני שירים של נאיביות: "אם רק תבואי בחמש אתן לך פרח", ומעט מאוד התייחסות לאדם במלחמות (שיר הערש "ליל קרב"), "סימן שאתה צעיר" (יוסי גמזו, עממי), "הגביע" (יורם טהר לב, נחום היימן) עם נגיעות ספרדיות.

שירים העוסקים בטראומה/ שכול  של מלחמות ישראל? מעט מאוד. למשל: "קרב הראל" – ודווקא זה אינו שיר עברי במקור  אלא מתבסס על שיר של בוב קמפ-גיבסון. חיים חפר התאים לו טקסט אקטואלי.
המיוחד לשלישיית גשר הירקון  היו המנגינות המקצבים וההרמוניות.  אריק איינשטיין, בני אמדורסקי ויהורם גאון חיברו שני בריטונים וטנור ויצרו צירוף קולי גברי יחיד ומיוחד שאי אפשר לטעות בוזה היה צירוף שנתן "צבע" חדש לזמר המקומי, לא מעט בזכות של יצחק (ז'יקו) גרציאני שעיבודיו לשירים השיבו בהם רוח רעננה . השלישייה הוקמה ב-1963, לאחר כשנה פרש יהורם גאון ואת מקומו תפס ישראל גוריון. השלישייה הוציאה בסך הכל 2 תקליטים.

נחום היימן שערך את האוסף ידע ללקט שירים לשלושה דיסקים – חלקם לא הופיעו מעולם על תקליטים. היימן בעבודת הקודש שלו,  הכניס גם שירים שלא הפכו שלאגרים. (למשל: "גליה" של דן אלמגור ומשה וילנסקי, "שלום על הגלים" – חפר-שמר)) כאן, בקופסה המשולשת מקבלים את השירים אחרי שעברו עריכה דיגיטאלית, והניקיון הזה מאפשר לשמוע את השלישייה בצורה האופטימאלית למעט כמה שירים שנשמעים רע כ"הורה ביל"ו", "אריה אריה".  זו החולשה של אנתולגיות כוללניות כאלו, שעורכיהן  אינם מכסחים דברים שאינם ראויים להיכנס לאוסף.

 מה אני לוקח לאי בודד?  – "אותך" ("אותך נזכרתי בך לעת ערבית") של אורי אסף ויגאל גורדון, מהשירים שעדיין ממיסים אותי, שהזמן לא יכול לחסל אותם, "צריף ישן" של חיים חפר- יוחנן זראי בקצב ואלס איטי, "כחולה כחלום" של אורי אסף – נורית הירש – דגימת סאונד למטה – שיר שאלות ותמיהות – שעיקרו – אינני יודע את סוד החיים, ואפשר להתנחם בכך שהיא לצידו. מנגינה קסומה וביצוע שעושה את השיר הזה מהטובים שנכתבו בארץ בשנות השישים.  "עיר באפור" שכתבה נעמי שמר – אחת המנגינות היפות של נעמי שמר,  האוהב מוכן להראות לה את העיר דווקא באפור, שזו אהבה חורפית, עגמומית משהו, מסוייגת ("אם תרצי שאראה לך")

* שלושה קולות מופלאים חברו כדי להקים את שלישיית גשר הירקון הוקמה ב-1963: אריק איינשטיין, יהורם גאון ובני אמדורסקי. לאחר כשנה פרש יהורם גאון, ואת מקומו תפס ישראל גוריון.  מי שתרם תרוצה משמעותית לצליל הרענן של השלישייה היה המעבד יצחק (זיקו) גרציאני, שעיבודיו העשירים עומדים במבחן הזמן. השלישייה הוציאה שני תקליטים בלבד, אולם השתתפה בהקלטות רבות של תוכניות רדיו, מופעים

יהורם גאון על שלישיית גשר הירקון: "שלישיית גשר הירקון באה לעולם מאהבה, כשעוד אהבו לשיר להנאה נטו. אריק איינשטיין שיחק אז ב"הבימה" ב"אירמה לה דוס", בני אמדורסקי ז"ל היה הדוד המוצק של הדודאים, ואני שחקתי בתפקיד צלם ב"כנרת כנרת" בתיאטרון הקאמרי. ערב-ערב, בתום כל הצגה, היינו מגיעים למועדון הלילה "עומר כיאם" ביפו, ומבקשים מבעליו של המקום, הצייר צפריר, לשיר להנאתנו. אני שרתי גבוה, אריק באמצע ובני – נמוך. שרנו שירים כ"הוי, כנרת שלי", "נגן קתרוס, נגן בעצב", "עלי גבעה" ו"ימין ושמאל". לא היו לנו ימים יפים מאלה, ולא שרנו אחר-כך. שרנו נכון כל-כך ואמתי וגם כל כך יפה.
"מישהו מהקהל הלילי שלנו, אמר פעם: 'למה שלא תעשו תקליט, אפילו תקליט קטן מה שנקרא E.P של ארבעה שירים. אז אספנו עשרים שירים כדי לבחור ארבעה, כל אחד יפה יותר מרעהו. לקחנו את השירים לזיקו גרציאני, ועבדנו איתו באולם החזרות של מקהלת צדיקוב, שהייתה הקהל הראשון שלנו. שם אמרו לנו שיש לנו קולות יפים והרמוניה מעניינת, ושכדאי שנתחיל להופיע עם החומר. ביעוצם של דן בן אמוץ וחיים חפר קמה השלישייה, שהופיע מדי ערב ב"החמאם". קראנו ללהקה "גשר הירקון", כי שם היו מתאספים, כשיצאו להופעות התיאטרון. שלישיית גשר הירקון הייתה להקה שבאה מאהבה, בימים שהשיר היה חזות הכל, ולא החלום להיות עשיר. אלה ימים שלא יחזרו עוד, כמו הנעורים שלנו שהלכו לבלי שוב".

סרנדה לך