האם זו נעמי שמר? נשאלתי, למשמע השיר? מבחינת תלמה אליגון, שכתבה והלחינה – מחמאה. הלחן והאינטונציה מחזירים לשדותיה הארץ ישראלים של שמר. מי שיאמר – זה נשמע נורא מיושן – לא אתעמת איתו. מצד שני, אליגון אכן מייצגת את המוסיקה הזו, משתמשת בזרעים ישנים נושנים כדי להצמיח מוסיקה ישראלית מודל ישן, ולפריטי אספנות יש לעיתים ערך גבוה.
כמעט שכחתי לשם מה התכנסנו – מגילת העצמאות. מה יום מיומיים? שאלת תם. מצד שני , בשיר אין שום זכר למתחולל ברחובות. התזכורת למגילה דידקטית-נאיבית משהו, היא נעימת הליכות, חריזה תמה, הרמונית להפליא, שירת היחדיו הארצישראלית, שנוסכת טעם נוסטלגי. אבל השיר אינו מתעמת עם מציאות שבה עבר חוק לאום מפלה מיעוטים, שאינו תואם את רוח מגילת העצמאות הליברלית והדמוקרטית (תוצאה של חוסר חוקה).
תלמה אליגון מתרפקת בעיקר, אבל אינה מעדכנת את רוח המגילה. פספוס לא קטן!
תלמה אליגון רוז מגילת העצמאות
מגילת העצמאות/ היא הדגל לחירות/ ולצדק לשלום/ לאורה- נצעד היום
מגילת העצמאות/ שקוראת היא לשוויון/ בלי הבדל של דת ומין/ בחוקיה אנו נאמין
מגילת העצמאות/ היא שלנו לעולם/ בשוויון באחריות/ תאחד את כל העם
מגילת העצמאות/ בנפשה של ישראל/ מאלפיים שנות גלות/ לציון- בא הגואל
מגילת העצמאות/ היא שלנו לעולם/ בשוויון באחריות/ תאחד את כל העם
ונזכור את זה היום/ ה"א אייר בשנת תש"ח/ איך הכריז אז- בן גוריון/ וקולו- בלתי נשכח
בן גוריון מתוך הכרזת המדינה: "מדינת ישראל… תהא מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל. תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין,… ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות".
פזמון: מגילת העצמאות/ היא שלנו לעולם/ בשוויון באחריות/ תאחד את כל העם
מגילת העצמאות/ בחזון הנביאים/ היא הסמל לאחדות/ שחתמו – כל הפלגים
בכאב וברינה/ ככה קמה המדינה/ בפליאה אל מול הנס/ ותקווה שאין לה קץ
