מרץ ב13, 2006

אלה

התמהיל: מוסיקה מיסטית, צלילי סינטיסייזרים אקזוטיים, קולות שמיימיים. הקטע הנקרא "ונוס" יפהפה, קלאסיקת ניו-אייג’, והסאונד המלודי והמעודן מכניס לעולמות רחוקים . המלחין הקדיש כל קטע לאלה אחרת – אויה, זוריה, קואן אין, אתנה בהשראת ספרו של כריס וואלדר, "ביירפוט בוק

"משפחה נורמלית"

הגדרת הבייבי פוקס כ"טריפ הופ" ו"אמביינט" אינה ממצה. אפשר להוסיף גם: דאב, רגאיי, סול. איך להגדיר את הקטע "ליידיבירד" ששרה כריסטין אן ליץ’? זה הרמוני, קליט ומחלחל. דיסק ציפורי לילה עם כריסטין, אלקס גריי ודוייט מלונדון שהתנסו בפיוז’ן מוזר, ריחופי,

פוקט יוניברס

המוסיקה מסמנת המודעות לקשר עם עולמות אחרים, כך מלחש האיש של יאלו בפתיחה. רעמים מתגלגלים מבשרים על מסע המסתורין של הצמד השוויצרי. הסאונדטרייק הסיפורי מורכב מדאנס אימפרסיוניסטי, עם אתנחתאות שונות – מזמור כנסיתי, אוריינטאל מיוסיק .  יאלו כהרגלה בונה מיני

פסיפיק

בהתחלה שקעתי באיזו אווירת נועם היפנוטית. עד שהגעתי לקטע 5 שנקרא ,LE REVOLTE,  ואז חזרתי שוב לחלקת יער של חלום רחוק בצלילי חליל. ושוב, בקטע 7 שינוי אווירה להאוז אפריקאי. השוואות? אולי לא הוגן להשוות את הדיפ פורסט הזה לקודמים,

The Chillout Sessions Ibiza 2002

מה מהארבעים קטעים יכול לאפיין את האוסף. "חיים במונו" הצרפתי של מונו ואולי "רומיאו" של בייסמנט ג’קס או "קפה דה פלר" המיוחד של ד"ר רוקיט או "קרייזי אינגליש סאמר" של פיית’לס. וגם "גרוברמדה" וג’אז נובה". אם יש משהו ייחודי באוסף

אמורפוס, אנדרוגינוס, The Isness

אם מישהו ציפה מהצמד גרי קוביין ובראיין דוגאנס לפריצת דרך בתחום האלקטרוני, אז באלבום החדש זה לא קרה. אחרי 6 שנים הם נפגשים בצומת שבו מתחלפים אורות פסיכודליים, ושיש בו גם אמביינט, טריפ הופ, אתני, פולק סונגס, ביטלס ופינק פלוייד

דה פיוטשר סאונד אופ אמבינט

מוסיקת המעליות של העתיד? יש פה יותר מזה. "הייר אינטליגנס אג’נסי" עם "ספיד לרן" בראשון מארבעת דיסקי האוסף, מוכר מאוד, "אינרספייר" ב"מחוץ לגוף" הוא אמביינט יפה. 41 קטעים, חלקם יצירתיים יותר חלקם הם רקע עיטורי למלא חלל. שמות? חבל על

המובחרים של Aria

פול שוורץ, מוסיקאי אמריקאי, לקח אריות מפורסמות אל מכונות האלקטרוניקה ואל העיבוד הקל כדי לתפור להן בגדים חדשים. זה יותר מתוחכם מאשר עשו למשל, אשפי המיקסים למוסיקה ליתורגית גרגוריאנית. מה שאטרקטיבי הם העיבודים, החצוצרה שמשתלבת ב –  ADDIO מתוך "לה

Tourist

יוצאים הרבה אוספי צ’ילאאוט אלקטרוניים. סדרת קפה דל-מאר מרחה את הסגנון הזה עד מיאוס. אבל הצרפתים מהרובע הלטיני שיחקו אותה. זה אוסף שמנסה להימנע מקלישאות, קולקציה צרפתית עם טעם ג’אזי שנוסף להאוז, לקצבי הברייק והמידטמפו ואפילו כמה אמני ג’אז מוכרים

Myostis

מייקל גודפרי שעומד מאחורי האוסף הזה בן 19 הקטעים מדבר על חוויות מיסטיות.  האיש מאמין כי מוסיקת אמביינט היא הכי קרובה לאלהי, שאנחנו לא יכולים לראות או להגדיר. שרשרת אמני ברייטון, ששמותיהם לא יגידו כלום. מה שיותר ברור הם הסאונדים,

Laid Back Groove For Global Minds

אוסף שמחבר דאנס ומוסיקת עולם. די ג’יי מרטין מוראלס שערך אותו, יצא מקונספט פלורליסטי לא פשטני. הפתיחה של הצמד "באדמארש & שרי" היא  גרוב עם אלמנטים של המזרח וג’אז, צ’יצ’י פראלטה ב –   UN DIA MAS  מתחיל פלמנקו ומגיע לברזיל  מקבלים

בלדות עתיד

אולאף גאטבורד, איש מינכן, לשעבר ממפיקי "ויה קון דיוס", מייצר מוסיקת אוירה אלקטרונית, כלית וקולית, רכה, הזויה, מלודית גם אוריינטאלית, לעיתים. זו בפירוש לא מוסיקה לסופרמרקטים. יש בה השפעות, אפקטים והרבה השראה ודמיון. "אפרודליק" נשמע כפסקול מתח. ההמשך  DIVIDED DREAMמראה

La Voile Rouge St Trope 2

גם לסט טרופה בדרום צרפת יש חופים שטופי שמש מושכי תיירים, מה שמוביל את יצרני המוסיקה ליצירת תמהיל מתחרה לאוספי איביזה. זה סלט שפורץ גבולות בתערובות של צ’ילאאוט, אמביינט, דאנס, מוסיקת העולם ולהיטי מועדוני אנדרגראונד. פלמנקו מתחבר לבוסה, לאוריינטאל-דרבוקות בסאונדים

The Karma Collection

חברת "מיניסטרי אופ סאונד" ערכה 35 קטעים בשני דיסקים, הנמצאים בתוך קופסה קטיפתית, רקומה באותיות זהב. לכאורה אין קשר בין אם. סי סטריאו, פאטה עלי קאן, דאד קאן דאנס, TALVIN SINGH   LIGHT,   קלאנאד, מובי, JAKATTA  פרדריק, שושילה האמאן. בכל זאת

Out Of Phase

מוסיקה אלקטרונית מחזרת חזק אחרי האתני-אוריינטאל. הדיסק מגיע מדנמרק. פיטר מוסמן היוצר, המתכנת בקלידים שוזר עם הנגן הרב-כלי מסקה (סיטאר, בנג’ו, עוד, כינור) אמביינט אקזוטי. שני הקטעים הראשונים "מחפש עצה ממומחה" ו"ארבלה" מסמנים כיוון הזוי ומיוחד של סאונד אוירה שלוקח

Light & Magic

אחרי אלבומם הראשון "604", נכתב על רביעיית הגברים והנשים בשחור משהו כ"להקת האלקטרו פופ הגדולה הראשונה של המילניום הזה". אולי הסופרלטיב גדול עליהם, אבל אין ספק שנולד הרכב אלקטרו מיוחד. זה דיסק של פופ סינטיסייזרים וקולות נשיים ריחופיים-מרוחקים, עם קורטוב

Chillum Dreams vol. 2

ג’וקר 611", "דה סטרייק בוי", "ויזיט ונוס", דינו פררי. מי אלה? לא יודע וגם לא חשוב. שמתי הדיסק, שקעתי בחצי תנומה, קראתי עיתון, התרווחתי בכורסה. מהדורה ב’ של קטעי צ’יל-אמבייינט. האווירה סקס-הרמונית, מסתורית משהו. תערובת של דאנס אווירה, מקצבי רקע.

Another Life

יש חיים אחרים למוסיקה הישראלית. האוסף יכול לייצג אותנו יפה בשוק של המוסיקה האלקטרונית. על הקטע הראשון "סטרונג וורלד" חתומים עידן רייכל את עברי לידר, וזו תערובת מלו-אתנית מקורית שמסמנת כניסה יפה אל העולם האלטרוני. בתחנה השניה אלה אסטריקס וליאור

נ’אצ’ו סוטומאיור וול. 2

שימו את הקטע השלישי הנקרא "אל תעשה דבר", קצב דאנס, סלסול נשי באוריינטציה מזרחית. מדונסס קליל, צבע אתני. המוטו הוא של המוסיקאי הספרדי ממחוז איביזה, התואם הקונספט של קפה דל מאר: הצלילים הם רקע לאיזושהי מצב של רוגע משחרר על

den’s Bar

תרצו, זוהי תמצית הצ’יל העכשווי, מיוחד ולא שטוח כמו זה שמכירים ממתכוני השקיעות.  האוסף מכניס לקצב ואווירה מיוחדים. 17 קטעים של יוצרים ומבצעים שלא יגידו הרבה. החוכמה היא לייצר מעין תסריט אווירה, ואחדים מהקטעים מספקים את זה עם תבלינים סוגים

עשר שנים

טובי מרקס, הוא "בנקו דה גאיה", מוגדר כאיש הטכנו הגלובלי. האוריינטציה: חיבור קצבים אלקטרוניים עם כל מה שמריח כטרנד, דאנס דאב, או אוריינטאל. הדיסק השני נפתח ב"רוח מדברית", בסימפול שירת עופרה חזה בקצב דאנס. הסימפול נמצא בדיסק היותר רילקסי בין

עולם אטומי

משך 79 דקות אתם יכולים לעצום עיניים, להקרין סרט אוונגרד ללא פסקול, לדמיין עולם אחר. ב.אשרה האשף הברלינאי של האלקטרוניקה המיסטית, רוקח מסיבה של "נופים מוסיקליים" הזויים, בדאון ביט, במיד טמפו. הקונספט הוא מרחב מוסיקלי אינסופי של צלילים. מוסיקה סינמטית,

LIFE IS … CREATION

לפי האוסף, מוסיקת הצ’יל-אלקטרונית הישראלית נמצאת באחת משעותיה היפות. כשם הדיסק, יש יכאן צירה מגוונת, מלודית, שיוצאת מאנשים מוכשרים, שהאלקטרוניקה היא אמצעי בידיהם. 11 קטעים נוצרו כאתגר במסגרת הקונספט של הדיסק, שהוא כבר שלישי בסדרה. אפילו הרכב טראנס כמו "אינפקטד

THE MASS

המניפולציות המוסיקליות של המלחין הצרפתי אריק לוי זכורות משני דיסקיו הקודמים, אבל הנוסחה שלו עם כל הדרמה והקיטש שבה כנראה לא תסייע בדיו. גם כאן הוא מערב מוטיבים של מזמורים ימי בניימים, מוסיקה קלאסית ופופ אלקטרוני. הזמרת לנה ג’ינגרן תורמת

22 להיטים מעידן הפסיכדליה

לא בטוח שכל להיט סיקסטיז מה-22 מבטא השפעת סמי הזיות על הכרת-תודעת  היוצרים. צליל הגיטרות ב"חברי ג’ק" של ה"סמוק" זה פסיכדלי. תהיה הקונוטציה השלילית אשר תהיה, האוסף הכולל את "קליפוריה חולמת" של "האמהות והאבות", "חור בנעלי" של ה"טראפיק" "עפיפונים" של

נובה טיונס 2

איך מצטמצמים המרחקים בין היפ הופ, ראפ, אתני וטכנו. באוסף המלהיב ישנם מעט מאוד מוכרים. 18 הקטעים חוברו ככה שתיוצר אווירה לא שגרתית. דוקטור רוקיט, אספינאג’, דה גראסרוטס, דה בל קפה בנד, מרקוס ניקולטי, ג’וליין פברה ואחרים, אבל השמות לא

Divas Las Vegas – הופעה חיה

הדיוות במופע שני שעורך ערוץ VH1 הן סלין דיון, שר, שקירה, הדיקסי צי’קס ואנסטסיה. אם "דיווה" זה משהו גדול מהחיים, אז שר נראית כאן הרבה יותר אלהית ב-BELIEVE מאשר סלין דיון ב-I’M ALIVE. קטע מסעיר: הדיוות מצטרפות למחרוזת אלביס. אבל

In My Life

ג’ורג’ מרטין מפיק הביטלס, פנה לחברים להשתתף בפרוייקט הצדעה למופלאים, שבמרכזו קטע שכתב הנקרא "סוויטת "פפרלנד". רובין ויליאמס ובוב מקפרין עשו דואט שובב מ"בואו יחדיו", גולדי הון צוחקת על "לילה של יום מפרך" וג’ף בק תירגם את "יום בחיים" לקונצרט

Voices – זמרות שונות

זמרות הפופ לשלטון! ובאמת, איזו שליטה. איזה אוסף. תגידו שם.  עורכי האוסף (מה חבל שנבחר שם כה שחוק כמו Voices)  לא לקחו כמעט סיכונים. לקחו את השמות הגדולים את הלהיטים האולטימטיביים, ובאיזשהו מקום טוחנים לנו את הראש: בכמה אוספים חלק מהשירים

אוסף – השירים המלטפים שנגעו ב-70

שנות השבעים? נדמה לי שהשישים נמצאות כאן חזק. "באפאלו ספרינגפילד" שפותחים את האוסף עם For What It’s Worth שיר מ-1966 מסמנים את הטון הכללי שהיה אז במוסיקה האמריקינית , שנשלטה ע"י סגנון פולק-רוק. לא רק דילן עמד בראש המחנה. גם

דילוג לתוכן