שנות השבעים? נדמה לי שהשישים נמצאות כאן חזק. "באפאלו ספרינגפילד" שפותחים את האוסף עם For What It’s Worth שיר מ-1966 מסמנים את הטון הכללי שהיה אז במוסיקה האמריקינית , שנשלטה ע"י סגנון פולק-רוק. לא רק דילן עמד בראש המחנה. גם למלחין כמו סטפן סטילס (כן, מקרוסבי, סטילס, יאנג ונאש) היה יד בעיצוב פני המוסיקה ההיא. בין 17 השירים נמצא עוד אחדים שנמנו על הזרם הזה שנע באפיקיו הבטוחים מול הרוק הפסיכודלי והמתקדם – ואן מוריסון ים "מונדאנס", ג’ודי קולינס שרה סוזן של ליאונרד כהן, שיר שיצא לראשונה ב-1967. גם להקת And More Again של ארתור לי ולהקת Love  הוא שיר מ-1967 וכנ"ל – פיטר, פול ומרי עם Leaving On A Jet Plane, שיר עם ששבר את מחסומי הזמנים.    Crazy Horse מבצעת שיר שהתפרסם בזכות רוד סטיוארט I Don’t Want To Talk About It.  בהמשך מיוצגות ה-70 עם קלסיקוני פולק-רוק – ג’יימס טיילור בשירה של קארול קינג – "יש לך חבר", שיר שמבטא רוח התקופה, רנדי ניומן עם "לואיזיאנה", ג’קסון בראון עם "הימים האלה", לינדה רונדסטאט עם "דספרדו" שיר של "הנשרים" דון הנלי וגלן פריי, להקת "אמריקה" המצוינת עם "אני זקוק לך" , וגם שירים שהוקלטו בשנות ה-2000 – לו ריד עם Perfect Day  וביצוע יפה עד מצמרר של קתרין ויליאמס ל-In A Broken Dream וגם טום וויטס שממשיך להכניע ב-Traubert’s Blues. אוסף נוסטלגי, חוצה זמנים, איכותי, אותנטי, מענג, מרגש.