מאנו צ'או עושה לי טוב, כלומר הוא יכול להמשיך לדסקס נושאים פוליטיים וחברתיים כתחלואי העוני בעולם השלישי (ויש כבוד גם לזה) אבל התמהיל שלו מחניף דווקא מצדהפארטי יותר מאשר מצד הפוליטיקה. הכישרון של איש הלטינו מיוזיק קיים בהיתוך של אלמנטים רוקיסטיים,
בואו נעזוב את הבלגנים האישיים שלה. בריטני ספירס, לזכותה ייאמר, שבתוך כל הבלגנים, הצליחה להוציא אלבום, ואני מאמין שכל אייפוד שלישי בעולם כבר דוחס את השירים החדשים לראשיהם של מיליונים. בריטני ספירס באה מדאנס, מהפקה מלוטשת. מפופ מיוסיק, בעיקר. לא
במבו, לה בומבה, ממבו טקילה, אויו קומו ווה. שאקארון. מי אמורה. דרופ איט און מי. סלסה, צ'ה צ'ה צ'ה, רגהאטון דאנסהול. באין רחבת ריקודים – הסתפקתי בשיפוט מהכורסה: העורכים קראו "פצצת להיטים לטינית". זו אינה רק היסחפות לצורך פרומו לגיטימי.
