יוני ב27, 2008

מה זה תגלית של מומי לוי? ריתם נ' בלוז עדכני ממוקסס ברוח הקלאב דאנס ומומי לא כאן? . לקחתי את דף יחסי הציבור ולא מצאתי שם את השם מומי לוי. קוראים לו ג'וני. ג'וני גולדשטיין. או ליתר דיוק – יונתן.

השיר הושמע לראשונה בפסטיבל הזמר בסגנון עדות המזרח "למנצח שיר מזמור" תשל"ו 1975 בביצוע זוהר ארגוב, ה"מלך" של הזמר המזרחי – שאז, באמצע השבעים, ניהל מאבק על מקומו ברדיו ובתרבות הישראלית. בא שלמה סרנגה הזמר הישראלי הכי יווני שצמח בשדות

האיש לא מאמין שהיא בוגדת בו. זה הכל כמו בסרט שבו הסוף ידוע. מונע מיצר קנאה קשה. לא שומע מה היא אומרת. לא רואה אותה. רק מודע לאפס ששוכב איתה. רוצה לפגוע בה. עוסק במידת הכדאיות להיות איתה. לא טקסט

חווית נסיעת לילה ומה שהיא חוללה במוחו הקודח של עמיר בניון. קולו הצרדרד של אבי עברי פותח את השיר. מה שרץ במהירות וחולף לנגד העיניים ומייצר תחושת אי נוחות – "עוד איש, עוד מטורף מחכה למשיח… עוד איש רוקד מול

עברי יורה זרם מחשבות שהצריך לקמט מצח. השיר פותח ב"לשנינו הייתה חוויה אחרת לגמרי" ובהמשך "נתארגן מחדש ונציע דרך אחרת". למה התכוון המשורר? אז ניסינו להיעזר בפריטים אחרים: מה מסתתר מאחורי המילים "חזרה לארון" (שזה טרום מה?) "ילד בן שש

אני דווקא פונה לאיציק שמלי: הזמר לא אשם. לזמר יש קול חם וטוב. האשמה מוטלת על מי שמוכרים לו שירים מופרכים כאלה, וגם השינויים שעשו בהם אחרי הדפסתם שחור על עטיפה – לא יושיעו. הנפש הפועלת: האוהב המתחנן והמתייסר. הנפש

עמית פרידמן בחר להתפלסף בכמה אגורות שחוקות: "ככל שתטפס גבוה, יותר יכאב כשתיפול". הוא מנסה לפתח את ההגיג, נוגע גם בעניינים של צדק ("לא צודק לשמוח/ משמח להיות צודק") וגם הבדידות נכנסת. לפעמים כשמנסים להמציא את תורת ההגות, זה יוצא

ונתחיל בפינה לעברית צחה: עידו מוסרי שר "איך אני נראה" – בקמץ כאשר כוונתו ל"איך אני נראה" – בסגול. "נראה" בקמץ זה בכלל גוף שלישי זכר ובעבר. איך הוא נראה אתמול? – אחלה. למוסרי זה הסתדר לחרוז – אז יאללה

בג'אז, יש מה שנקרא "סטנדרט'ס" – שירים מ"ספר השירים האמריקני" שמשמשים זמרים וזמרות לקאברים. במוסיקה המקומית – המושג הזה אינו קיים, אבל אולי הגיע הזמן ליצור רשימה של ה"סטנדרט'ס" הישראלים, ויש המון נפלאים – כמו זה של אריק איינשטיין ושם