שנסון. שנסון עושה לי געגועים. למה בדיוק? אשלוף ממוחי ההוזה: קברט פריזאי. השירה האלגנטית הזו, הצליל המזוקק הטהור של מספרי סיפורים שנשמעים שנסון רק בלשון בני צרפת. רומנטיים בגובה העיניים. בסנטימנטליותם הארוטית. רוחו נושב מהקברטים שלפני מלחמת העולם השנייה. צליל
שגרת יחסים ("נפגשים במטבח, את שואל מה חדש"… מתיישב בכבדות על ספה בסלון, מדליק טלוויזיה, פותח עיתון … לא שואל אותי מה שלומי") מובילה אל מצוקתה ביחסים איתו.. הנתק שבינה-בינו. אי יכולת להבין מה בראש שלו. עושה הרבה פעולות, אבל
בין הזר לבין ידוע/ בין הסתיו לבין אביב/ בין הקור של רדת ליל/ לבין הבוקר המכאיב/ בין האופק לרקיע/ בין משב לבין שריקה/ בין הגשם והקשת/ היא לך שם מחכה//אם בחיים לא נאהב/ אז בחיים לא נכאב" בחיים הכל
"בוקר – לחי יבשה/ שמש – כמו ביצה קשה/ רוח – למה את צריכה/ למה – למה את בוכה?// כשאת בוכה את לא יפה/ די לך הו, די לך/ ילדה" כשמחדשים להיטי עבר – דרושה הצדקה. השיר מוכר מאריק
הוא בא אליה לשכון בתוך חייה, לתת לה אהבה. רק שתקרא בשמו – יבוא מיד. ("אם תקראי בשמי – אבוא מיד") כלומר? מצד אחד הוא קובע עובדה שהוא בא, מצד שני ממתין שתקרא לו? תחליט אופיר: האם הדרך אליה פתוחה
אדיר אוחיון – שירה וגיטרות, עידו "דודו" הרשקוביץ – בס, נדב הושע: תופים קלידים ושירה אדיר אוחיון פותח בסערה מלודרמטית גדולה. משתמש בפלצט מצוין כדי להביע את הסערה המתחוללת בנפשו. הוא לא בחר בבלדה מלנכולית אלא ברוקנ'רול רגשני: "לאט
Cry Me a River – במקור להיט שנכתב לזמרת/ שחקנית ג'ולי לונדון ב – 1955. השיר הגיע אז למקום ה-9 במצעד בארה"ב. שנתיים לאחר מכן – קיבל השיר דחיפה של ממש כאשר עיטר את פסקול הסרט The Girl Can't Help
מחפשים את הפרנק סינטרה החדש? מייקל בובלה אינו. הוא אפילו לא בדיוק זמר ג'אז מובהק. מייקל בובלה הוא מה שנקרא Crooner, משהו ליד – פופ בגוון ג'אזי. אבל איזה Crooner מעולה! זה אלבום האולפן הרביעי שלו אחרי 'Call Me Irresponsible'
